הטעות ש- 90% מההורים עושים בהצבת גבול לילדיהם.
DBT, גבולות רגשיים והטעות שמטפלים והורים עושים בלי לשים לב ולידציה, גבולות ואחריות. ההבחנה הקריטית בין תיקוף רגשי, אמפתיה ולגיטימיזציה בטיפול במצבי סערה, תוקפנות וקושי בוויסות רגשי. אחת הטעויות הקליניות השכיחות והמסוכנות ביותר כיום בטיפול, בהדרכת הורים ובשיח הציבורי בכלל, היא הבלבול בין ולידציה לבין לגיטימיזציה. מטפלים, הורים ואנשי חינוך רבים רוצים להיות מכילים, אמפתיים ולא שיפוטיים. זו כמובן שאיפה נכונה וחשובה. אבל לעיתים, דווקא מתוך הרצון להפחית קושי ואי נעימות ולהבין את הא
נקמנות וניכור אחרי גירושין. כשהכאב הופך למלחמה, והמלחמה ממשיכה להחזיק את הקשר בחיים
גירושין זה כואב. גם כאשר הם מוצדקים, גם כאשר הקשר היה פוגעני, גם כאשר שנים של שחיקה, בדידות, השפלות או אכזבות הובילו אליהם, הם עדיין מפרקים עולם. בית משתנה. זהות משתנה. שגרה מתפרקת. החלום המשפחתי נסדק. לעיתים גם הביטחון הכלכלי, המשפה הרחבה נסדקת, הצד החברתי וההורי מתערערים. אבל יש נקודה שבה הכאב מפסיק להיות רק כאב והופך למלחמה. במקום להתאבל, להבין, להיפרד ולבנות חיים חדשים. אבל, כאשר אחד הצדדים, ולעיתים שניהם, נשארים קשורים זה לזה דרך שנאה, נקמה, התחשבנות והוכחות. הקשר הזוגי
10 שאלות שאנשים שואלים במהלך גירושין ולאחריהם.
1. האם יש חיים אחרי גירושין? כן, אבל לא מיד באותה צורה. בתחילת הדרך נדמה לפעמים שהחיים נגמרו, בעיקר כאשר הפרידה לא הייתה רצויה. העתיד שתוכנן התפרק, ולעיתים גם תחושת הערך העצמי עוברת טלטלה קשה. אבל אצל רבים, בהדרגה, נבנית זהות חדשה. לא ביום אחד, ולא מתוך דילוג אלגנטי מעל הכאב. החיים שאחרי גירושין נבנים דרך שגרה חדשה, בית חדש או סידור חדש, גבולות חדשים, קשרים חדשים, ולפעמים גם חופש פנימי שלא היה שם שנים. חשוב לי, לא למכור אשליה. החיים שאחרי אינם מתחילים ביום החתימה על ההסכם. הם
גירושין חד צדדיים, כשהאחד כבר ארז את נפשו, והשני עדיין גר בתוך החלום
יש גירושין שמתחילים בצעקה. יש גירושין שמתחילים בבגידה. יש גירושין שמתחילים במכתב מעורך דין. אבל יש גירושין שמתחילים הרבה קודם, בשקט כמעט בלתי נראה. אחד מבני הזוג כבר לא מתווכח באמת, כבר לא מצפה באמת, כבר לא מאמין באמת שמשהו עמוק ישתנה. הוא עדיין גר בבית, עדיין אוכל באותו מטבח, ישן באותה מיטה זוגית, מקיים יחסי אישות כרגיל, עדיין מתנהלת השגרה המשפחתית, אבל מבחינה נפשית הוא כבר נמצא במקום אחר. בליבו ונפשו מתגברת החלטה שרקמת באופן איטי. ואז, ביום אחד, הוא אומר: אני רוצה להתגרש. ע
פרידה וגירושין עם ילדים, כאשר הזוגיות מסתיימת, אבל ההורות נמשכת.
יש פרידות שבהן שני אנשים נפרדים זה מזה, אורזים את חייהם, מחלקים רכוש, סוגרים דלת אחת ומנסים לפתוח אחרת. אבל כאשר יש ילדים, הפרידה אינה באמת סיום של הקשר. מדובר בשינוי עמוק, כואב ומורכב של מבנה משפחתי שלם. הזוגיות מסתיימת, אך ההורות נמשכת. הקשר הזוגי קרס והסתיים, אבל הילדים עדיין נשארים ילדים של שני הוריהם. מבחינתם, הם אינם מתגרשים מאף אחד. הם אינם צד להסכם. הם אינם עדי תביעה. הם אינם חברים של אמא נגד אבא, ואינם שותפים של אבא נגד אמא. הם ילדים שזקוקים לכך ששני המבוגרים החשובי
פרידה וגירושין ללא ילדים, לא סוף פשוט כמו שחושבים,אלא רעידת אדמה נפשית.
יש אנשים שמסתכלים על פרידה ללא ילדים ואומרים לעצמם, “לפחות אין שם ילדים באמצע”, “לפחות לא צריך להילחם על משמורת”, “לפחות לא צריך לפרק רכוש במיליונים”. לפעמים אפילו בני משפחה או חברים אומרים משפטים כמו “אז תקומי ותלכי... זה כמו חברות רגילה...”, “מה הבעיה, תתחיל מחדש”. אבל מבחינה נפשית, פרידה אינה נמדדת רק במספר הילדים, בגובה המשכנתא או במספר עורכי הדין המעורבים. פרידה היא לעיתים קרובות קריסה של מערכת שלמה של משמעות, שייכות, הרגלים, זהות ועתיד מדומיין. כאשר אנשים חיים יחד, גם ב
