איך נהיינו זרים גמורים?!

אביבה , חייבת לכתוב לך, יצאתי מהפגישה מאוד טעונה.. ישבתי במכונית ובכיתי. הרגשתי ריקנות ובדידות קשה. בכיתי מהמחשבה על כל מה שאני וויתרתי ועד צריכה לוותר. אבל ככל שחשבתי על זה יותר הבנתי שאני לבד במערכה לא רענן אשם, הוא פשוט הוא. אני פשוט לבד. אנחנו מנותקים רגשית וזה לא שאני עושה את זה בהליכה, הלידות שלי לא פשוטות והחרדות של אחרי כשהם כ"כ קטנטנים משביתות אותי. כשמישהו מהילדים חולה אני בחרדת מוות, לא סיפרתי לך עוד. כשהם בגילאים האלו 4 ו כמעט 6 או כשהם קטנים בכלל. לכן חושבת על מה זה אומר באמת. וחושבת על הלידה העסקית שעליה דיברנו. נפגשנו אתמול בקניון אחרי שהוא יצא מחדר כושר . היה לי קשה לחבק את רענן. מרגישה ששנינו הכי צריכים חום ואהבה אבל לא יכולים לתת אותה האחד לשנייה. וזה כואב. ההורים שלי הגיע

פוסטים מומלצים
חדש בבלוג
תגיות
ארכיון
עקבו אחרי הבלוג
  • Facebook Basic Square
RSS Feed
 

אביבה פרידמן

Coaching Psychology

אורי ניסן 3, רמת גן

aviva.friedman@gmail.com

 

התקשר/י או השאיר/י פרטים ונבדוק תוך דקות האם הטיפול יסיים את המשבר והקושי:  
052-6336662
  • Wix Facebook page

Coaching Psychology

בפייסבוק

@2014 אביבה פרידמן | Coaching Psychology