כל שנה לקראת הימים הנוראים מדברים על סליחה , כפרה ומחילה. צום ותפילות מובילים את היום הקדוש שכולו מחילה, אז למה לעזאזל כל כך קשה לסלוח? למה צריך כל שנה להזכיר את עניין הסליחה? למה הוא קשה כ"כ? חסידי הפסיכולוגיה החיובית יאמרו כי סליחה מאפשרת לנוע הלאה לקראת חיים מאושרים יותר, סילוק טינות, התגברות על אבל, כאב צער מאפשרים לנוע הלאה לקראת חיים מאושרים יותר, איך עושים את זה? אנשים שואלים מה הטעם בסליחה עם הלב מלא בכאב, צער או עלבון ודבר לא ישתנה גם אם נבקש סליחה או נמחל על הפגיע

אוניברסיטת איווה פרסמה מחקר מעניין שבו הם נתחו את הדרכים המועילות ביותר להצליח באתרי הכרויות. עצה ראשונה, סיכוי ההצלחה שלך להתאמה גדולים יותר עם תבחן את נושאי העבר של בן הזוג הפוטנציאלי מאשר את העדפות העכשוויות, שהוא מציין. נמצא כי העבר הוא המנבא המוצלח ביותר להתאמה. הכוונה היא: לשים לב למכנים משותפים מהעבר; מקומות שגרתם בהם, ספרים שקראתם, טיולים שהייתם בהם. הסיבה היא שאנשים לא תמיד מודעים להעדפות האמתיות שלהם ומציגים העדפות שעשויות להיתפס כאטרקטיביות ע"י אחרים. עצה שניה, כל

ערבי חג הם מסלקת רגשות שנתית. מי בא למי ומי לא ולמה... זה לא מועד טוב לברר פגיעות, קשיים משפחתיים אבל לפעמים אין ברירה זו כמעט הדרך היחידה. " לא אלך להורי בעלי השנה. נמאס לי. אני כל השנה השפחה של המשפחה. יש עוד גיסה אבל היא באה ממשפחה "מיוחסת" והורי בעלי מתבטלים לפיה ולפני הוריה. די. כל פעם שצריך לקום , להגיש, לפנות, אני תרנגול הכפרות. "למה את לא מסרבת במקום, או מתעלמת או מדברת אח"כ עם הורי בעלך? " בעלי לא תומך בי, הוא בכלל עיוור לכל האפליה המתמשכת. הוא לא מבין מה אני רוצה, ע

מה יש בחגים שלנו, שגורם עצב, חרדה וכאב לאנשים רבים בצד שמחת החג אצל אחרים? חג הוא תזכורת לשנה נוספת שעברה ואני שוב לבד מוזמן כמו ילד קטן לחג אצל הדודה.. חגים וסופ"שים הם זמן בו קשה יותר לשאת את הבדידות, את פצעי הגירושין הכואבים, את העדר אהוב הלב מהחיים, השונות וחוסר הסבלנות לחיים של אחרים. גם אם נשארים בבית, טסים לחו"ל, מרגישים מוזר, כך לא היו אמורים להיות החיים שלי. חרדת חגים היא תסמונת של אנשים בודדים בכל מקום בו יש רצף של ימי חג ובהם ציפייה ששמחה והאושר יזרחו מאתנו. למי יש