ישנן לא מעט נשים המרגישות כי ילדים זה ממש לא בשבילן. הן נתפסות כ"לא נורמטיביות" וזקוקות לברור נפשי. אליזבט בדינטור היסטוריונית צרפתייה פרסמה כבר לפני שלושה עשורים מחקר מקיף בו הראתה כי אין דבר כזה "רגש אימהי" מולד. ספרה פורסם בארצנו הוולדנית ב-1985 בהוצאת "מעריב", מהדורה אחת יצאה לאור ויותר לא. לי יש עותק יחיד ...הספר קורא תיגר על כל המוסכמות של רגש אימהי והורי וגורם למחשבה מעמיקה... נזכרתי בספרה של בדינטור כאשר פנתה אליי רחל, אישה צעירה בת 35 שהגדירה את פנייתה כצורך דחוף בל

בפסיכולוגיה, פסיכיאטריה , חינוך, עבודה סוציאליות, ישנן "אופנות" הרווחות מעת לעת, הן משפיעות על דעת המטפלים והמטופלים כאחד ואז לאחר תרומה מסוימת לתחום הידע, הן נעלמות. לפני למעלה מעשור, נושא הגישור היה להיט בארץ. כל אדם שני למד או לימד גישור במכונים שצצו כפטריות לאחר הגשם, מה קרה עם תחום מבטיח זה? כמעט כלום...נשארו מגשרים במשרדי עו"ד, חלק מהעו"ס לענייני משפחה עובדים עם המתודה הזו וכל רבבות המגשרים ...נעלמו. אני צופה שכך יקרה לתחום האימון לחיים שנעשה ע"י מאמנים שאינם בעלי הכשרה

-- תיאור מקרה. כל הפרטים המזהים שונו לחלוטין. תוכן המקרה והליך הטיפול מדויק. -- הם בקשו מראש פגישה זוגית כפולה כיוון שהם מגיעים מהצפון הרחוק. יובל בן 38 מנהל פרויקטים ושני בת 33 עובדת כמנהלת יחסי ציבור, באותה חברה בה הכירו. הם נשואים שנה ללא ילדים, גרים ליד אימו של יובל. יובל היה רווק ואילו שני גרושה ללא ילדים. יובל טען כי שני קרה, מכאנית, אינה מראה כמעט רגש כלפיו, נטולת חמלה. לדבריו כאשר הוא מבקש ממנה לעשות משהו עבורו היא תעשה זאת ללא כל קושי אבל רק בדיוק את מה שביקש ותו לא.

שני מיליארד קרונות שבדיות, השקיעה ממשלת שבדיה באימוץ שיטת ה CBT מאבני הדרך המרכזיות של שיטות הטיפול והאימון החדשניות, בהפיכתה לשיטה המונופוליסטית על בריאות הנפש בשבדיה. הכישלון היה עצום. לא רק שמצבם של רבים מהפונים לא הוטב אלא לגבי חלק גדול חלה הרעה במצבם הנפשי וממשלת שבדיה נאלצה להשקיע עוד 340 מיליון קרונות שבדיות, בשיקום המטופלים. הדיווח הכן והאמיץ על הכישלון התפרסם בירחון המקצועי Socionomen של העובדים הסוציאליים השבדים. בשבדיה מערכת בריאות מהמתקדמות בעולם וטיפולים נפשיים

אנו מוצפים בשלל ביטויים תחום החשיבה החיובית שמטרתם להניע אותנו לקראת חיים מספקים יותר. האם האמירות הללו, חכמת החיים של מאמנים רבים, אכן עוזרים? האם האמירות של חשיבה חיובית, נכונות כעצות טובות לחיים? דן גילברט פרופסור לפסיכולוגיה חיובית מאוניברסיטת הארוורד בארה"ב, בדק מחקרית האם שלל העצות שניתנות לנו ע"י הורינו , חכמת החיים ועצותיהם של עיתוני הנשים, האם הם תקפים? ממצאיו מראים כמובן שאין כל אמת בכל הנחות היסוד שלנו, אודות התרחשותם של אירועים עתידיים בחיינו ואין כל אמת אמפירית ב

חשיבה חיובית, מכבסת מילים ופיג'מות דובונים לחולות סרטן. מאמר בעקבות ספרה הביקורתי של ברברה ארנרייך "Bright-sided" אהבתי את מאמרה האמיץ של ברברה ארנרייך, עיתונאית מצליחה מארה"ב ובעלת תואר דוקטור לביולוגיה מולקלארית, ובעיניי בעיקר, אישה רצינית הקוראת תיגר על "מכבסת המילים החיוביות" האמריקאית , החיה ורווחת גם בארץ, שבה אסור לומר שרע, קשה, מפחיד, לא טוב ויש גבול לכמה אדם יכול להעמיד פני מאושר ומאותגר תמידית מהחיים. לאחרונה היא הוציאה ספר בשם Bright - Sided בו היא מראה כי נושא החש

בארה"ב התפרסם סקר מעניין שערכה חברת כוח אדם מהמובילות בתחום ההשמה בבנקאות, אודות ניעות עובדים צעירים ומוכשרים בתחום הבנקאות. הסיבה לעריכת הסקר הייתה כפולה, ראשית, מדוע צעירים רבים מאוניברסיטאות יוקרה פונים לתחום הבנקאות כתחנת עבודה ראשונית, למרות המכה החזקה שתחום זה ספג בארה"ב הן מבחינת משכורות והן מבחינת דימוי ציבורי. מדובר בבנקים מובילים בארה"ב שהקבלה אליהם סלקטיבית ביותר. שנית, מדוע כ70% מהם עוזבים תוך שנתיים את העבודה אליה עמלו כל - כך להתקבל? מין המחקר עולה כי שליש מהעוב