לבנות שגרה חדשה עם כללים מותאמים למצב הזמני הזה
בתקופות קשות, כמו במלחמה, נוטים זוגות להתאחד או להיפרד, מסבירה ד"ר אביבה פרידמן, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת. היא מפצירה באנשים לחזור לשגרה ולהרגלים, להימנע מקבלת החלטות הרות-גורל בתקופות קשות, ולמי שזקוק לכך לפנות לגורם מטפל שיאזן ויתווך את הקושי
את לימודי הדוקטורט שלה עשתה ד"ר אביבה פרידמן, דוקטור Coaching Psychology, באוניברסיטת "מידלסקס" בלונדון. שם התוודעה, לדבריה, לגישה הנינוחה של הבריטים. "הבריטים, להבדיל מהישראלים, מעדיפים להבליט את הפשטות של החיים שיש בהם קשה וקל, סבל ושמחה. מחקרים בארץ ובעולם מראים כי בכוחם של מרבית האנשים, בין אם בודדים או זוגות, להתאושש מטראומות וממשברים, בעצמם", היא מסבירה.
ד"ר אביבה פרידמן | צילום: כפיר זיו
"לכולנו יש כוחות, ואנחנו רואים את זה עכשיו, בתקופה הקשה שאנחנו עוברים. אנשים רבים עושים, עובדים, מתנדבים. כל אחד מוצא משהו שיתאים לו ושיוכל להביא בו תועלת". לדברי ד"ר פרידמן, מטפלת אישית וזוגית שמתמחה בטיפול בחרדות ובמשברים ובנושאי טראומה ופוסט טראומה, לכל אחד צרכים אחרים. "יש כאלה שזקוקים לשיח, ורוצים לדבר, ואחרים זקוקים לעשייה ופחות מתמקדים בשיתוף. כך גם בזוגיות או במשפחה", היא אומרת. "אנשים מתגברים בצורות שונות, ובתוך האבל הלאומי ניכר שאצל הרוב יש רצון לשוב ולתפקד. ההתנדבות והעבודה מרפאות ומהוות גם הסחת דעת משטף החדשות והמחשבות, ותורמות לביטחון הכלכלי. לא תמיד יש צורך בטיפול או בעזרה מעבר לכך".
ביחד בזמנים קשים
ד"ר פרידמן מוסיפה ומסבירה כי אצל אנשים נורמטיביים, בתוך מה שמכונה "מערבולת הטראומה" מתחוללת "מערבולת הריפוי" שמובילה להחלמה. "זה הטיפול שאני עושה, לדוגמה, עם שורדי המסיבה בנובה. אני מחזקת את מערכת הריפוי הטבעית שנמצאת בתוכם. מחזקת את הרצון להחלים", היא מסבירה.
גישת הפסיכולוגיה האימונית, התחום שבו התמקדה בלימודי הדוקטורט, היא תחום צעיר יחסית ומוביל בבריטניה, ומסייע בהענקת כלים מיטביים לטיפול בחרדות ובשאר משברים. "המלחמה לא התריעה או הכינה אף אחד מראש. היא 'תפסה' אנשים בכל מיני שלבים ומשברים בחיים", אומרת ד"ר פרידמן. לדבריה במלחמה או בתקופת משבר מתחוללים שני "אפקטים" עיקריים: האחד, קירוב מחדש והשני, ההיפך הגמור. "יש זוגות שרק התגרשו, לדוגמה, ופתאום, כאילו הכניסו דברים לפרופורציה וחזרו", היא אומרת. "ישבו אצלי זוגות שבהן האישה אומרת 'על מה אני בכלל רבה עם בן זוגי? מה זה חשוב מי אמר מה'. באופן כזה קונפליקטים מרמה נמוכה עד בינונית לרוב נפתרים, כי רבים מרגישים שהבעיות שלהם קטנות ביחס למשבר שמתחולל בחוץ".
מאידך, ד"ר פרידמן מצביעה על קשיים שלא נפתרים, ואף מועצמים. "לכל אחד יש את הסגנון שלו. אם יש בן זוג שהוא מאוד חרדתי, לפעמים קשה לפרטנר להכיל אותו והטיפול בו הופך למתיש. יש גם חרדתיות שהיא מדבקת", היא אומרת. "יש הרבה גורמים שעלולים לגרום לאחד מבני הזוג לתסכול רב ולחוסר יכולת לשאת את הצד השני".
מה את מציעה במצבים כאלה?
"מעודדת את בני הזוג להבין שמדובר באירוע שיש לו סוף, ושיש צורך לבנות שגרה חדשה עם כללים מותאמים למצב הזמני הזה. אנחנו במלחמה, והיא תסתיים. זו לא תהיה מציאות חיינו. במקרים של נתק תקשורתי כדאי להיעזר בגוף שלישי לטובת איזון ויצירת מרחב מובנה. איש מקצוע מנוסה יידע לנווט את הדברים, להכניס לפרופורציה ולמצוא יסודות לתמיכה. חשוב להבין שתפקוד בעת מלחמה עלול לעוות את המציאות ואת אופן קבלת החלטות, לכן כדאי להימנע מהחלטות הרות-גורל במצב הזה ולחפש עזרה מגורמים ניטרליים שיוכלו לספק נקודות מאזנות".
