הסכמי ממון -רכבת הרים רגשית

אהבה וכסף הם תמיד שילוב מורכב ועדין, וכשזה מגיע למערכות יחסים, דיונים על כספים יכולים לפעמים לעורר רכבת הרים רגשית, כזו שלא תיארנו שיש לנו. מדוע זה מורכב ומאתגר כל-כך?

ההלם הראשוני

תאר לעצמך שאתה במערכת יחסים אוהבת ומחויבת. חלקתם חלומות, תקוות, תכננתם טיולים משותפים, חלקתם קניות משותפות ואז, כשהקשר מתקדם ואתם דנים בדירת הקבע שלכם, בן/בת הזוג מעלה את הרעיון לחתום על הסכם ממון. הלם רגשי, תחושות של בגידה ופגיעות קשות עולות. את/ה תוהה האם הזוג שלך באמת סומך עליך? מי "מבשל" את העניין מאחורי הגב? כמה זמן הוא/היא חושבים על זה ולא אומרים לכם דבר...הלם ראשוני.

רכבת הרים רגשית של ספק, פגיעות ודחייה

הרגשות הראשוניים המציפים הם עלבון וכעס גדול שמתפרקים לבלבול, ספקות, דחייה, ופגיעות. בעיקר העלבון גדל כאשר הפרטנר כבר היה/תה אצל עו"ד ולמד את עיקרי הדברים. מנעד הרגשות נע בין רצון שאומר: "אחתום לו על הרכוש שלו, לא צריך/ה מזה דבר. בושה בכלל לבקש דבר כזה ממני, זה מה שהוא חושב עליי?". לבין:  " איך הוא מעז, מדוע שאחתום? הם רק רואים בי מכשיר ולעולם לא ידאגו לי. למה שאחתום?" הכעס והעלבון הם עיוורים וחד צדדיים. 

שלושה רגשות מובילים בעוצמה את רכבת ההרים הרגשית:

1. ספקות, לפתע את/ה מתחילים לפקפק בחוזק ובאמינות של מערכת היחסים שלך, לתהות מדוע בן/ת הזוג שלך לא סומך עליך מספיק. מדוע משפחתו חושבת שכל ענייני הוא בכספו? האם גם הוא/היא חושב/ת כך? מה עוד היא/הוא חושב/ת עליי באמת? האם זה הקשר שאני רוצה בו? זה האדם שיתמוך בי ברגעי קושי? מה יקרה אם אהיה מובטל/ת? בהריון קשה? לידה מסובכת? הוא יהיה שם או יחשוב על העלויות? איזה סוג של שותפות הוא מציע לי? 

2. פגיעות, בקשה לחתימה על הפרדת נכסים מביא את הגירושין עוד לפני שהתחתנו. חוסר אמון בקשר, האם הוא/היא ומשפחתה מתכוננים כבר לגירושין? אולי הם משחקים בי כמו ברולטה? אולי הכול הוא שקרי, פשוט אני הקורבן שהסכים להתחתן איתו/איתה?

3. דחייה, מה יותר מעורר דחייה מאשר בשיא האהבה בן/ת הזוג מבקש להגן על נכסיו ממך. ברור שזה נעשה לי, כי אני בא/ה מרקע אחר וכרגע אנחנו לא פרטנרים שווים ביכולות הכלכליות, אבל האם זה ישתנה? יש לזה סיכוי בכלל? למה אני צריך את זה בכלל? למה אני כאן?
   

זהו שלב קריטי. יש זוגות שלא צולחים את השלב הזה. הכעס והעלבון גדולים כל-כך וייתכן שגם ככה היו קשיים וספקות קודמים, והעניין של הסכם ממון היה בבחינת הקש האחרון.

כאשר מבקשים לערוך הסכם ממון, כדאי להעריך את עוצמת החיבור ולדעת אם בן/בת הזוג יוכלו להתאושש מההלם הראשוני והפגיעה בהם ולנסות להבין את הצד השני. הבנת מניעי הצד השני וכניסה לנעליו היא חיונית לפתרון מותאם להסכם המתרקם.

התרככות והבנת נקודת המבט של השותף/ה

כניסה לשלב זה היא כבר הוכחה שהקשר חזק ועשוי לצלוח את נושא הסכם הממון,

בתוך סערת הרגשות שלפעמים נגררים אליה גם המשפחות משני הצדדים, ישנו גם צד שאינו רוצה לפרק את הקשר. אחרי ימים מתישים, בכי ועלבון, מבצבצים מחדש גם הרגשות אצל שני הצדדים. זה הזמן שאפשר לנסות להבין את מניעי בן/ת הזוג. צריך להדגיש כי מדובר על רכוש וכספים שלא נצברו בעת הנישואין, או מיום חתימת ההסכם.

אנשים ערכיים מהרהים בשאלה, האם אני או הורי היינו נוהגים אחרת?

האם בן הזוג מקפח אותי? לוקח ממני רכוש שיש לי? או מגן על מה שצבר בעבר או ירש או עתיד לרשת, במקרה של גירושין?

האם אני צריכה להיות חלק מנכסי הירושה של בן/ת זוגי? האם מגיע לי חלק מכספים שסביו הורישו לו/ה? האם אני הייתי נוהגת

כך? האם אני מוכנה לוותר על חלק מירושתי לטובתו מראש וללא שום תנאי?

האם מגיע לי חלק ממה שבת זוגי צברה בעבודתה עד הנישואין, בקרנות השתלמות? מניות ואופציות שקיבלה?

האם גם אני מגיע לי להיות שותפה בעסק משפחתי שבן זוגי עובד בו? האם אני רוצה חלק מעבודת בני משפחתה של אשתי רק כי היא נישאה לי?

חשוב לציין, כי בגלל מקרי הגירושין הרבים וה"יצירתיות" המשפטית אח"כ, משפחת בן/ת הזוג, עורכי הדין של חברות ושל משפחות, עומדים בתוקף על עריכת הסכם ממון. במידה ויש קושי בחתימה על הסכם כזה, לא פעם ממליצים עורכי הדין, על נקיטת צעדים משפטיים שעלולים לפגוע באיכות חייהם של שני בני הזוג. כמו בקשה לפנות את דירת ההורים ומעבר לדירה שכורה, הפקדת מניות העסק בידי נאמן, יצירת קרן נאמנות לכספים שממנה ניתן להוציא סכומים מוגבלים בלבד, ועוד כלים משפטיים שנועדו לצמצם את הסיכון העסקים או הכספים שנצברו כולם טרום הנישואין או במהלך הנישואין רק לא ע"י שני בני הזוג.  

היבט חשוב בייעוץ להסכמי ממון הוא הבנת מניעי הצד שממנו מבקשים לחתום על ההסכם.

אני תמיד מבקשת מבן/ת הזוג המבקש להחתים על הסכם ממון, לדמיין את החיים המשותפים. עלייך להיזהר מכל משמר לא לשתף אף פעם, ברכוש או בכסף שצברת בנפרד את בן/ת הזוג. דהיינו, תוכל לקנות לך רכב חדש ויוקרתי, אבל לא תוכל לתת לה לנהוג בו. תוכלי לטוס לחו"ל אבל לא לשלם מהכסף הזה עבורו. וכך הלאה, אילו החיים שאת/ה מדמיין? יהיה לך כסף אבל כל הזמן תצטרך/י לשמור עליו בנפרד ולא לעשות שום טעות של שיתוף, זה מתאים לך? 

כיצד מעז מוציאים מתוק?

רק על ידי תקשורת מקרבת, מבינה ורגישה. הצד המשפטי הוא חשוב, אבל עורך הדין איננו מטפל משפחתי. לפעמים הסכם ממון המוצג באופן מקצועי ואנליטי, מחטיא את המטרה של חיים משותפים בריאים המבוססים על אמון, ביטחון ושמירה הדדית.

תקשורת מקרבת ורגישה

אם הגעתם לכאן, זה יעבוד מן הסתם.

הזכירו לעצמכם את הבסיס שממנו התחברתם והוא בנוי מאהבה ואמון. אלו הם היסודות של כל שותפות זוגית, והסכמי ממון אינם צריכים לערער את העקרונות הללו.

ראשית סכמו מהם הנושאים עליהם אתם מסכימים ואין כל חילוקי דעות.

אח"כ מיינו ודרגו את הנושאים שנשארו לדיון.

התחילו עם הקלים יותר לפתרון ועברו למורכבים או למאתגרים ביותר. את החשיבה על הפתרון מקדו בכוונות הטובות ובמציאת דרכים הוגנות זה כלפי זה.  למשל: הוצע כי שני בני הזוג יכניסו כסף לחשבון משותף שיספיק לכל צרכיהם המשותפים. היתרות של המשכורות יישארו כל אחד בחשבון שלו.

האישה: " מה יהיה אם לא אוכל לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים של חופשת לידה? לא יהיה לי כסף להכניס לחשבון המשותף... זה הוגן לדעתך?"

הגבר:" אם זה יקרה, ואני מניח שגם אני ארצה שתישארי בבית כמה חודשים לאחר הלידה, בוודאי שאני אשא בכל ההוצאות..."  

האישה:" כיצד אני אפוצה על עשור של אי התקדמות בעבודה עם הריונות, לידות וגידול פעוטות. מניחה שיהיו לנו שני ילדים לפחות...תמיד אכניס פחות כסף ממך, באופן טבעי אתאים את משרתי למשרת אם. אי אפשר רק למדוד חיים בכסף."  

הגבר:" את צודקת. ברור שכל החלטה שנקבל ותהיה לה השלכה כלכלית אני אדאג לכל הנדרש."

האישה: "אינך יורד לסוף דעתי, זה לא רק כסף באופן ישיר. זה בעיקר נוגע  לאי התקדמות במסלול הקריירה שלי, כמו גבר בתפקיד זהה. ברור שגם לא תהיינה לי יתרות מזומן במשכורת שתצמח לאיטה ללא קפיצות שכר ובונוסים.  לא אוכל להתחייב לעבוד כל יום שעות ארוכות. לא אוכל לעבוד עם לקוחות חו"ל, לרבות נסיעות פעם עד פעמים בחודש לחו"ל. 

הגבר: " מבין לגמרי. אני חשבתי על זה. אני חושב שכל מה שאני רוצה זה להבטיח כי דירת המגורים שנתנו לי הוריי תהיה שלי בלבד אם נתגרש חלילה. אבדוק עם עו"ד, אם אפשר להשתמש בכסף המתקבל משכר הדירה לטובת החיים שלנו בלי שזה פוגע בי. נעגן את זה בהסכם אם אפשר. יתר על כן, קיבלתי עצה מאביבה, אולי לחשוב לרכוש יחד נכס על ידי הזכאות שלך. יש לנו חסכונות, גם לך וגם לי, וגם אם אני אשקיע בנכס יותר ממך בהתחלה, לא נורא. נשלם יחד עם המשכנתא ואם חלילה נתגרש הדירה הזו תהיה שלך. כך תוכלי להיות רגועה בקשר לכוונותיי, גם רגועה כלכלית וגם הוריי לא יחששו לדירה בתל אביב. מה דעתך?"

האישה (מחייכת):" לא משנה מה נחליט, אני שמחה שאתה רואה אותי ושהוצאנו את ה"עז" הזו מהחיים שלנו. עכשיו אין לי בעיה ללכת יחד איתך לעו"ד שלך.... אתה יודע מה, גם הורייך יכולים לבוא...."

לסיכום,

למרות שזה די טבעי להרגיש פגוע כאשר מתמודדים עם הרעיון של חתימה על הסכם ממון, חשוב להבין שהסכמים אלו נובעים לרוב ממקום של פרקטיות משפטיות ולא מחוסר אמון. תקשורת פתוחה, אמפתיה ונכונות לעבוד יחד יכולים לעזור לנווט את הרגע המאתגר הזה במערכת היחסים שלכם. זכרו שאהבה ואמון הם אבני היסוד של שותפות חזקה, והסכם ממון לא אמור להאפיל על היבטים חשובים אלו. אני מאמינה כי לכל קושי יש פתרון מתאים צריך רק יצירתיות, נאמנות לערכים ואמפטיה כדי למצוא את הפתרונות המתאימים לכל מצב.