ארבעה טיפים גדולים לבחירת מועמד מתאים, למועמד ולמראיין
דיונים רבים, מאמרים ומחקרים ללא סוף, מתפרסמים שנים אודות כלים המפותחים למציאת התאמה מירבית בין המועמד לעבודה ולמעסיקיו העתידיים. רבים הם סיפורי ההצלחה אך גם לא מעט הם סיפורי האכזבה. בעידן של התמקצעות בכל הקשור לחיפוש עבודה, והיצף של מועמדים, כיצד יכול המועמד לבלוט ולהרשים? כיצד יכול המראיין לדעת כי היטיב לבחור?
במאמר " כשל שיווקי בנושא מציאת עבודה- וידויה של סמנכל"ית כח אדם ומשאבי אנוש" שהתפרסם בבלוג כבר מניתי את חסרונותיהם של כלי המיון והערכה הקיימים.
מבחינת המועמדים אני רוצה להדגיש את אובדן האותנטיות של כל מועמד ואת היותם של רוב המועמדים, "מועמדים פלסטיים", דהיינו, כפילים ותואמי התנהגות זה של זה... מועמדים אינם יודעים זאת אך, הם מדקלמים את אותן דוגמאות מלאכותיות, מוכנות מראש, לכל שאלה... המראיינים מתקשים, בתוך הרצף, לזהות את צבעיו וגווניו של המרואיין, את תכונותיו הייחודיות ואת כישרונותיו. נוצר מצב אבסורדי שבו כלי המיון הידועים - קורות חיים, המלצות, מרכזי הערכה אינם מהווים כלי יעיל לאבחנה מבדלת ותורמים רק לסחבת בקבלת ההחלטות.
טיפ מס'1 למועמד - חשוב על תכונות ייחודיות שלך, פתח במילים ברורות ובהירות במה ניחנת ולעולם אל תסתפק בהצגה העצמית השבלונית: אני שאפתן, פרפקציוניסט, עובד קשה... לוקח את העבודה ללב... הצג/י בפירוט, למשל את יכולתך להתמודד עם מצבי לחץ וראיה של מצבים כאלה כמדרבני עשיה אצלך. הצג/י למשל את יכולתך להבין מצבים עסקיים, לתפוס נכון מציאויות שיווקיות ולדעת "לתפור" את המענה המיטבי ללקוח. התיאור המפורט רק מועיל ומבדל אותך מכל "הפרפקציוניסטים והלוקחים ללב את העבודה".
גם במרכז ההערכה אל תחשוש לא להישמע להוראות היועץ שהכין אותך למרכז ההערכה, "פרוץ את הגבולות" כך שיבחינו שיש לך דעה משלך, שיש לך "צבע" ואתה בולט לטובה.
טיפ מס' 2 למועמד - נושא הקשרים האישיים וחבר מביא חבר הוא כלי חשוב והיום הוא כמעט הדרך היחידה לזמן לעצמך ראיונות עבודה. ברם, הכלל הראשון להפעלת נטוורקינג, הוא: שהממליץ עצמו, נהנה מאמינות גבוהה אצל מקבל ההמלצה. המלצות של "חברים" בפייסבוק או בלינקדאין, הן חסרות תועלת וכן כאלה של יד שניה או שלישית... מקבל ההמלצה חייב להכיר היטב את נותן את ההמלצה ולהעריך את דעתו.
קשה ליצור רשת תקשורת עם ממליצים כאשר זקוקים להם, זה עשוי להיתפס כנצלני ו"לא במקום". לצלצל לגדי המנכ"ל, שהוא בן כיתה, ולא דיברנו איתו 20 שנים, יוצר מצב לא נעים לשני הצדדים ולרוב לא יעבוד. אם מבינים כי הניעות בעולם התעסוקה רק תגבר הרי שנושא הנטוורקינג הוא עניין לעסוק בו תמיד ואם לא עשית זאת אתמול, אז היום הזמן להתחיל.
טיפ מס' 3 למועמד - הנקודה הרגישה והקריטית בכל ראיון עבודה, הינה לשדר עד כמה באמת באת לעבוד כאן וכמה אתה אוהב ומתלהב ממקום העבודה. מועמד שמשדר; באתי למצוא לעצמי "סידור" כלכלי, אינו מתעניין באמת במוצרים, באנשים, בסביבת העבודה, עסוק בתיאור התנאים אותם קיבל בעבר במקום אחר, לא יוכל להצליח. עבור המראיין בין אם הוא מנהל שכיר או בעל העסק, האירגון הוא מרכז חייו וכל עולמו המקצועי. אי מתן תשומת לב לדבר הכי מהותי; תרומת המועמד לאירגון, הינה גזר דין מוות למועמד... ובצדק.
טיפ מס' 1 למראיין - ותרו על עמדת הכח של "מקבל ההחלטות" וערבו שותפי תפקיד ועמיתים בראיון מועמדים באירגון. "חכמת הרבים" הינה כלי משמעותי לשיפור איכות קבלת ההחלטות ומעטים מנצלים אותה, למרות זמינותה ועלותה הנמוכה. המועמד צריך לעבוד עם העמיתים ושותפי התפקיד ועל כן האינטראקציה הנוצרת והשאלות המקוריות של מראיינים ספונטניים, מעלות את איכות קבלת ההחלטות ומשפרות את תהליך הכניסה למערכת של המועמד.
טיפ מס' 2 למראיין - השתמש בכל הרגשות והחושים שלך בנוגע למועמד, שתה איתו קפה, טייל אתו במסדרונות החברה, עבור עימו ליד המחסנים וראה כיצד הוא מתנהג, מה אומרות עיניו, שפת הגוף שלו. האידיקציות האלה הן "הסוד" של ההתאמה הנכונה. האם הוא מתלהב? האם המוצר/האנשים מדברים אל ליבו? האם הוא שפוף? האם הוא רק עסוק בלבדוק את תנאי העסקתו? על מה הוא מדבר עימך בסיור?
