התמודדות עם ילד רגיש במיוחד
את פותחת את החלון בבוקר והוא צורח אימא דיייי, די תסגרי את האור הזה. אתה מבקש ממנו להירגע והוא לא מסוגל ללכת לישון בלי שעה וחצי של טכס שינה מייגע. אתם על סף קריסה כי הכול קשה לילד שלכם, צורך מכם סבלנות וזמן אין-סופיים. אומרים לכם שהוא מפונק, שהיא חצופה, שהוא פעלתן, שהיא לא מבינה גבולות... אתם מחוסלים. מזל טוב, יש לכם ילד רגיש במיוחד. למרות שהתמודדות בגידול ילד רגיש מאוד, מציבה לא מעט אתגרים לילד ולהוריו, יש למצב זה גם יתרונות גדולים. בסביבה הנכונה, הילד שלך - והזוגיות שלכם - יכולים לשגשג.
המונח "ילד רגיש במיוחד" שנטבע על ידי הפסיכולוגית והחוקרת ד"ר איליין ארון בסוף שנות ה-90 מתאר ילד המעבד מידע וגירויים מסביבתו בצורה אינטנסיבית ועמוק יותר מאחרים.
תסמיני ילדים רגישים מאוד - HSC
חוקרים מציינים כי רק כ-20% מהאוכלוסייה הם אנשים רגישים מאוד.
יש כמה תכונות משותפות לילדים רגישים במיוחד (HSC), אך אף תיאור לא יתאים לכל ילד בצורה מושלמת. לכל HSC מאפיינים ייחודיים המבוססים על תכונות תורשתיות וחוויות שונות בילדות ובבית הספר.
1. נטייה לחוש גירוי יתר
ילדים רגישים מאוד פחות מותאמים לשינויים בסביבתם ויכולים להרגיש גריית יתר, שנוצרות מגירויים חושיים, כגון: ריחות, צלילים, מרקמים של חומרים ואור.
קשה להם לסבול מקומות רועשים. אולי יהיה להם קשה מאוד להירדם אחרי יום מרגש. הם עשויים להתלונן על בגדים ששורטים אותם, תפרים בגרביים או תוויות בגד על עורם. הם רגישים מאוד למגע של חומרים על העור כמו חול ים ויעדיפו לכן לא ללכת לים. שמן שנשפך עליהם, מגע של דבק על הידיים. רעש של פתיחת שקיות צלופן או חטיפים עושה להם צמרמורות בגוף. קולות ורעשים נשמעים אצלם בעוצמה שמפריעה להם להתרכז בשיחה או בלימודים.
2. מודעות גבוהה לדקויות אבחנה
ילדים שהם HSC נוטים להבחין בשינויים עדינים ודקים, שאחרים עשויים לפספס. זה יכול להיות הצליל או הריח הקלים ביותר, או מצבי הרוח של אנשים אחרים, שפת הגוף או הבעות הפנים של הוריהם. עודף המידע יוצר קושי במתן תגובה מותאמת לסביבה, דיחוי בתגובה או התעלמות ממה שקורה בגלל עודף המידע. זו ממש לא עקשנות, לא זלזול ולא אוטיזם חברתי או סביבתי. אולי אפשר לדמות את זה לפקק שנוצר בעקבות רשת כבישים מסתעפת, אוטוסטרדה של מידע שבחלקו גם לא תמיד רלוונטי או אפילו לא מודע להורה או למורה. אם את כועסת על הצעצועים ששפך על השטיח בסלון. הבעת הפנים עשויה להיות קפוצה וכעוסה, אבל את משתלטת על עצמך ואומרת לו ברכות: לך תאסוף עכשיו את הצעצועים וננקה יחד את הכתם.
הילד קלט הכול. ילד נורמטיבי בוחר את המסר המילולי שהוא נוח יותר עבורו ומביא מטלית ומנקים ונגמר. ילד HSC נתקע בכעס שראה כי זה מציף ומעסיק אותו ופחות מתפנה לפתרון הבעיה.
הוא עומד תקוע ושואל, את כועסת עליי אימא?
את שכבר עבר לך הכעס ורוצה להתקדם אומרת לו: לא. לך תביא מטלית כבר מאוחר.
הוא נאמן לעצמו: אבל כעסת עלי, למה?
ומכאן מתחיל כעס גלוי וערב לא טוב.
זה יכול לחזור שוב ושוב על כל נושא שבעולם ולפעמים אפילו לא ברור למה באה התגובה של הילד.
3. שינויים הם אתגר
בוודאי כבר שמתם לב כי ילדכם לא מסתדר עם שינויים תכופים או גדולים וכנראה לא נהנה מהפתעות גדולות. ימי הולדת בהפתעה הם לא המשאלה שלו. הוא לא יאהב להצטלם בגיל צעיר כי זה מבלבל אותו והתמונה מטרידה אותו. בגיל בוגר יותר הוא ירצה לצלם ומיד לראות את התמונה. ייקח לו/לה זמן לעבד את המידע מהתמונה ולהמשיך הלאה. אירועים גדולים עם אנשים לא מוכרים ברובם, גם הם לא שמחה והנאה גדולים. הוא ירחף באירוע. לוקח לילד HSC זמן לא קצר לעכל שינוי. אם אמרתם שתבלו בקניון אחה"צ והחלטתם לנסוע לים, יהיו לילד כמה דקות של "עיכול" של השינוי עד לתגובה חיובית. אם קבעתם איתו תיסעו לסבתא ביום שני אחה"צ, הוא יזכור את זה ויהיה לו/לה קשה לשנות או לוותר.
4. זהירות וחשש
ישנה נטייה לפחד ולהיבהל בקלות או לחילופין לקחת סיכונים דרמטיים כדי לבדוק מה קורה. אבל לרוב HSC הם זהירים מאוד בעת משחקים בגינת השעשועים מגיל קטן ויבדקו היטב מתקנים לפני שהם עולים עליהם. צפיפות, דוחק של תור מרתיע אותם מגיל צעיר. הם לא אלה שירוצו עם עוד חמישה ילדים לא מוכרים לטפס על עץ בגינה. כאשר הם לבד בגינה או עם חברים מוכרים (פחות צורך לעבד מידע) הם יהיו פעלתניים ואפילו יעזו יותר משאר הילדים.
5. אמפתיה גבוהה
ילדים רגישים מאוד מרגישים דברים עמוקות ורגישים לרגשות של אחרים, במיוחד למצוקה או לכאב. הם עלולים לבכות במהלך סרטים עצובים, לחשוב שעות על סצנה שראו, לגלגל בראש אלף פעמים משהו שנאמר להם. מאידך בגלל סוג עיבוד המידע שלהם הם עשויים לפגוע בחוסר רגישות בבני גילם או לא להבין שהילד האחר נפגע. הם עשויים לדמות מוות לשאול על מוות ופציעות מגיל צעיר כי זה מציף אותם. לא לישון לילות בגלל ההבנה שהוריהם עשויים להיפצע, לחלות או למות.
HSC הם בדרך כלל ילדים מצפוניים בתנאי שנתנו להם זמן לעבד מידע לעומק ללא חשש. הם יכולים להיות מאוד אינטואיטיביים ולשאול שאלות עמוקות ומעוררות מחשבה. עידוד ההורים הוא חשוב. אם ילד שואל על מוות ועל החיים זה לא אומר שהוא אובדני. הוא פשוט מנתח את המידע, שוקל אותו ומנסה להסביר לעצמו. בהלה של ההורים מהנושא תשתיק אותו. לחלקם יש חוש הומור חכם מגיל ממש צעיר והם במיטבם כאשר אנשים לא מוכרים אינם נוכחים.
6 . פרפקציוניזם
רגישות גבוהה יכולה לגרום לילדכם לחוש כישלון עז בלימודים אם אינו מצליח כמו שאר הילדים. לפעמים ילדים רגישים מאוד סובלים גם מהפרעות קשב בלי שום קשר לתופעת HSC. נטייה לפרפקציוניזם ושליטה ,עשויים להחריף מאוד, הן בשל ראיית הדקויות והן בשל קשיים אובייקטיביים. כבר בגיל הגן אפשר לראות שהוא לא "מקשקש" אלא מנסה לצייר במדויק. שאם קו לא יצא כמו שהוא/היא רוצים בציור הם ישליכו את הדף לפח. גם אוכל חייב להיות כפי שבקשו בדיוק. לא אחר ולא חתוך או מוגש אחרת. כך גם מה שלובשים, הכול חייב להיות מדויק אם לא, אז נכנסים לסחרור של עימותים. לפעמים העימותים הם בגילאים לא מילוליים מספיק, ומתחוללת מהומת משמעת.
גם להפסיד יכול להיות קשה מאוד עבור HSC. הפסד קשה לכולנו ולכל ילד אבל אצל ילד רגיש מאוד הוא יחזור וישחזר בראש שוב ושוב את המשחק ואת ההפסד. לפני השינה הוא יכול לשאול אתכם שוב ושוב מה קרה ולשחזר את מהלכיו מהמשחק שהפסיד בו.
מה גורם לילד להיות רגיש מאוד?
חוקרים ופסיכולוגים קליניים מאמינים שרגישות גבוהה יכולה להיות קשורה ל:
גנטיקה, חינוך וחוויות בבית הספר והסביבה
בקצרה לא ממש נמצא גורם מובהק. עם זאת ודי צפוי, על פי ממצאי מכון גוטמן, מחקרים מראים שמערכת היחסים בין הורה לילד משפיעה יותר על ילדים רגישים מאוד, מאשר על אלה שרגישים פחות. עוד נמצא כי, ילדים בעלי רגישות גבוהה נוטים להצליח מאוד בסביבות תומכות ומטפחות. אם הסביבה שלהם לא תומכת או קשה, הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מגוון מצבים בריאותיים פיזיים ונפשיים.
כיצד אתם עוזרים לילדכם להתמודד ולשמור על עצמכם?
1. תרגלו מודעות והרחיבו ידע Psychoeducation -
מודעות לצרכי הילד הרגיש מאוד מורידה כעסים, תורמת להבנה מצבית ומסייעת בהעלאת פתרונות יצירתיים. לא פעם אני פוגשת הרים שמצטערים מאוד על התנהגותם כלפיי שכלל אינו אשם. לא אח אני ישבת עם ילדים רגישים מאוד שבגרו והם נושאים צלקות של גידולם ע"י ההורים. עצם הבנה כי הדברים אינם נובעים מאישיות לא טובה, מילד שמכביד בכוונה על החיים, מזלזול בבקשות, כבר תורמת לחיים הרמוניים בבית ולעתיד ארוך טווח טוב יותר של הילד והוריו.
ידע ולימוד של התחום ייתן לכם מנעד של תגובות למצבים מאתגרים מבלי לאבד את עצמכם. למשל, להיות ממש מודעים למסרים הנוספים שאנחנו מעבירים לילד דרך שפת הגוף ומימיקות הפנים, כאשר אנחנו מדברים איתו.
2. הקשיבו ותנו תוקף -
בעת שיחה עם ילדכם, תנו לו את מלוא תשומת הלב (בלי התכתבויות בנייד שלכם). זה לא צריך להיות זמן ארוך אך בהקשבה אמיתית.. נסו לוודא את מה ששמעתם, ולאמת את הרגשות שעלו. לדוגמה, אפשר לומר "בסדר, זה נשמע שאתה מרגיש עצוב ומתוח שהחברה הכי טובה שלך לא בכיתה שלך השנה. אני מבין. אתה בטח תתגעגע אליה, ואתה מודאג איך תהיה שנת הלימודים בלעדיה." לתקף בלבד את מה ששמעתם ואפשר להרחיב את מנעד הרגשות והמחשבות שאתם חושבים שצפים.
3. לעודד אותם ולהביא את עצמך -
למרות ה"עצות" של בני משפחה וחברים "להקשיח אותם", ולהיות קשוח או ביקורתי יותר בתגובות שלכם, תהיה לזה השפעה הפוכה. זה יכול לגרום לילדים להחליט לא לספר לכם יותר דברים שקורים להם באופן די טוטלי. להיהפך לרגישים לכל ביקורת מכם. זה יכול גם להוביל לחרדה או דיכאון.
אין זה אומר שאתם לא יכולים להגדיר גבולות בעת הצורך, לתת ביקורת או עצות או הצעות. הדרך היא להתחיל בהקשבה ואימות החוויות שלהם, ואז ממקום אמפטי תוכלו לעזור להם להבין את הגבולות שלהם או של אחרים, השלכות של התנהגותם על אחרים ובעיקר ללמוד מכם כיצד אפשר לפתור אחרת את הבעיות שלהם.
4. דחיפה עדינה קדימה -
ילדים רגישים מאוד לרוב, הם גם מופנמים. לעתים קרובות הם מקבלים את האנרגיה שלהם מבילוי לבד, ומעדיפים חברויות עמוקות אחת או שתיים לעומת מערכות יחסים רבות שטחיות יותר. יהיה להם קשה לתחזק "סתם חברויות" או לשוחח על דברים לא ממש מעניינים. לכן, חשוב לעודד אותם בעדינות ליצור קשרים משמעותיים ומשמעותיים פחות, ולא להסתגר בבית. לכל ילד יש נטיות ונושאי עניין שדרכם אפשר ליצור קשר עם אחרים בדרגות קרבה שונות. אין זה כלל מחויב שהם יהיו בני גילו.
5. מצא את התמיכה שלך -
עבור ילד אתם ההורים מהווים את מקור התמיכה הראשי והמרכזי, אתם בטריית ההטענה. הדרך שבה אתם מודעים, מבינים ומתייחסים לילד שלכם, היא משמעותית ביותר, אם לא הכי משמעותית. דרככם החינוכית יכולה להיות מושפעת מאוד מהחינוך שקיבלת מהורייך או חווית ממורייך. בעיקר לאופן שבו המטפלים שלך טיפלו ברגשותיך כאדם צעיר.
אם אתה גם רגיש מאוד, אתה עלול להיות קשוב יתר על המידה לצרכים של ילדך, גורם העלול להוביל לשחיקה שלך ולהשפיע על תפיסת המציאות שלו ותפיסת העצמי שלו. לחלופין, ייתכן שיהיה לך קשה להבין את האתגרים של ילדך אם הם שונים משלך, דבר שעשוי להשאיר אותך מתוסכל או עמוס.
ממליצה על פנייה ליועץ או מטפל כעזרה חשובה בהתמודדות שלך במסע עם ילדך.
לקריאה נוספת והרחבה:
Aron E. (2023). The highly sensitive child.
Baryla-Matejczuk M, et al. (2021). Supporting the development of highly sensitive children.
Samson R. (n.d.). Emotion coaching and the highly sensitive child.
What are the characteristics of a highly sensitive child? (2023).
