בשש בתוך ואחרי המלחמה – זוגות במערבולת החזרה לחיים

משברים זוגיים בתוך ולאחר המלחמה, הם שכיחים, כאשר אחד מבני הזוג הוא חייל שחוזר הביתה, לתוך מערבולת של ציפיות מורכבות. אחרי המפגש המאושר משהו מתחיל לא "לדפוק" טוב ובקיעים מתחילים לצוץ. הבקיעים מושפעים ממגוון גורמים כולל ציפיות לא מותאמות, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), שינוי בתפקידים משפחתיים, התמוטטות תקשורת ואי התאמות לחיים האזרחיים.

כבר כעת אנו חווים עם החזרה הבייתה אחרי חודש וחצי של מילואים את הקשיים של החוזרים ואת של אלה שנשארו לתמוך.

ציפיות לא מתואמות:

זהו מקור לעוגמת הנפש הגדול ביותר. החייל השב רוצה לפעמים שקט לעצמו לעבד את מה שהיה, אולי ללכת לבקר חברים פצועים, הורים של חברים שנפלו, שם הוא מרגיש נוח וחייב להגיע. לעומתו, בת הזוג מצפה בכיליון עיניים שרק יבוא כבר, כדי לדבר, לשתף, לצאת לבלות, לאסוף חבילה, לקפוץ להורים בצפון, לנוח מהילדים מעט, לישון לילה בשקט. וזה לא קורה. היא מוצאת בן זוג לא מבין ולא מובן.

"אדם אחר חזר אחרי שישה שבועות" התלוננה מטופלת.

"אני רוצה להיות עם חברים מהפלוגה, שם נוח לי, שקט ולא צריך להגיד כלום. אני לא מבין איך ענת רוצה שנטייל או נצא למסעדה בערב. אני לא מסוגל. "

"זה יעשה לנו רק טוב. יש לך שבוע להיות בבית בוא נתקרב חזרה. אני מבינה הכול, אבל אני רוצה שתבין כמה הייתי בודדה כל הזמן הזה. לבד באזעקות עם הילדים, לבד ברחוב, לבד ועוד לבד בלילות לדאוג לך , לדאוג לאחי, לדאוג שלא ייכנסו הבייתה...חוץ מסקס בערב הראשון אתה מנותק ורחוק ממני. למה? אני לא עשיתי את המלחמה.." (פורצת בבכי) . (הוא קם מחבק אותה וכשלא מפסיקה לבכות, יוצא לשירותים).

"... חבל שחזרתי הביתה, הייתי צריך ללכת להוריי ולבוא הביתה אחה"צ לילדים. ידעתי שזה מה שיהיה. את חיה בתוך ענן ורוד ולא מעניין אותך באמת ממני. אני לא יכול לספק את הסחורה... (פונה אליי) זו לא פעם ראשונה שהיא רק מרוכזת בעצמה".

במקרה זה כמו בעוד מקרים הציפיות הלא מתואמות לחצו על קונפליקטים שבשגרה בני הזוג גשרו עליהם. כעת המצב הסלים ונראה שמשבר עומד בפתח.

נתקים בתקשורת:

בן דוד של "ציפיות לא מתואמות". לחוזרים מהמלחמה יש לפעמים קושי בביטוי החוויות שעברו. גם הצד השומע לא פעם מתקשה לשמוע ולהכיל סיפורים קשים. גורם המוביל לאכזבה ופערים בתקשורת. הפערים יוצרים אי הבנות, תסכולים, תחושת ריחוק ואכזבה בין בני הזוג.

"ספר לי מה קורה איתך..."

"את יודעת שבני פצוע קשה. אני הייתי לידו שזה קרה. הרגל שלו התרסקה לגמרי..."

"די. אל תספר לי את זה, זה נורא."

"בסדר."

"טוב, אז מה עוד היה?"

"כלום, הכול רגיל , מילואים. אני זז לישון."

---

"אתה בסדר, רוצה קפה?"

"כן. תודה"

"על מה אתה חושב?"

"על כלום, על שום דבר... בואי נשתה קפה בחוץ?"

---

" כבר יומיים שאתה שותק, מה קורה לך? אתה לא יכול לדבר איתי?"

"לא. אני חוזר למילואים מחר. עכשיו הודיעו לי."

"בקשת לחזור נכון? רק תגיד לי את האמת."

"זה לא משנה".

בשיחת זום עם שני בני הזוג, תאמנו ציפיות מחדש. בנינו את ההבנה כי לא את הכול אפשר לחלוק עם בת הזוג. לתת לעצמו מרחב שיח, לפגוש עוד אנשים ולדבר איתם בלי להרגיש רע. מצד בת הזוג, להמתין ולתת לו לספר מה שירצה ומה שיוכל. לתת לו מרחב ריפוי, בלי להרגיש נעלבת או נפגעת, שכרגע חבריו בגדוד קרובים אליו יותר. לשאוב ביטחון מהידיעה שהבית שלו, זה היא והילדים.

שינויים בתפקידים משפחתיים:

במקרים רבים, בן הזוג שאינו מגויס מסתגל בלית ברירה למצב החדש והוא נושא בנטל הטיפול בילדים ובבית לבדו, באחריות הכספית והכלכלית ולפעמים זה יוצר דינמיקה זוגית ומשפחתית חדשה. תפקוד עצמאי הנותן לזה ששב מהמלחמה תחושה שהוא מיותר, או שהוא כבר לא שותף להחלטות.

"קניתי בימי הקניות של ה Black Friday טלוויזיה חדשה ושוטף רצפות עם שואב אבק. אני יודעת שהיית נגד אבל רציתי וזה מה שקניתי."

"דיברנו בטלפון כל ערב כמעט למה לא אמרת לי?"

"כי רציתי להחליט לבד. אם אני נוסעת לקנות, לאסוף ולסחוב הבייתה, אז אקנה מה שנראה לי מתאים"

"התייעצת עם מישהו?"

"כן. עם המוכרת".

"טוב. אני לא רוצה לריב איך שבאתי הבייתה. שיהיה לך בהצלחה ואם זה מתקלקל אל תגידי לי מילה."

"ברור."

הייתה לנו התייעצות טלפונית, שאלתי את הגבר ממה הוא נפגע והוא השיב: מההסתרה.

האתגר היה לאפשר לו לראות את העצמאות החדשה של זוגתו שעוד תידרש. לא לדכא אותה, להיפך לשמוח על כישורי ההחלטה והביצוע שלה יחד עם השתלבות חדשה שלו במארג המשפחתי החדש.

חזרה והתאמות לחיים האזרחיים:

המעבר חזרה לחיים האזרחיים יכול להיות אתגר משמעותי עבור חיילים חוזרים. נושאים כמו מציאת תעסוקה והסתגלות לסביבה חברתית לא צבאית, יכולים להוסיף לחץ למערכת היחסים. לפעמים ישנה הרגשה של רדידות החיים האזרחים, קושי להנות, קושי להסתגל לקודים של שיח ליברלי, תחושה שהמציאות היא הזיה ואשליה. לפעמים אי אפשר לחזור לעבודה שהייתה, ללחצים שנראים פיקטיביים וחסרי ערך. נקודות המבט על החיים וסדרי העדיפויות השתנו, גורם שעשוי להכניס פחד, בהלה , לחץ למערכת היחסים והתנגשות עם הציפיות של בן הזוג או החיים שהיו לו לפני המלחמה.

לחץ על הבעל המסתגל, עשוי להוביל לעוינות ותגובות כעוסות בסגנון של :

"מה הלחץ? הסתדרת יפה מאוד בלעדיי, אז תמשיכי."

"אתה לא מתכוון למצוא עבודה, עכשיו ברצינות?"

" ברצינות, לא יודע."

"זה מבהיל, זה ממש לא אתה."

"כן נכון, הייתה מלחמה, את יודעת".

"עברו כבר שבועיים שאתה רק ישן והולך להורייך"

נדרשת סבלנות רבה, גמישות, הבנה והכלה גדולים. מלחמה משנה אנשים וזה בהחלט לא דבר רע. ייתכן שהשינוי יוביל לחיים אחרים מלאי משמעות, רק אחרת ממה שהיה.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD):

יכולה להשפיע באופן משמעותי על הרווחה הרגשית והנפשית של החייל החוזר. לעתים קרובות מובילה לקשיים בקשר האינטימיים עם בת/בן הזוג. תסמינים כמו אובדן שמחת חיים, אי רצון לצאת לחיים האזרחיים, ערנות יתר, פלאשבקים, חוסר תחושה רגשית, ציניות, תגובות "מייבשות", לעג לקשיי היום יום, רגישות יתר לגירויים שונים, יכולים ליצור מחסומים בפני אינטימיות וקרבה רגשית עם השותפה לחיים. לעיתים יש הכחשת מציאות חריפה והיא אחד המאפיינים של הסינדרום, לרבות הרצון להימנע מטיפול לסוגיו.

זה הזמן יותר מכל זמן בחיים, לפנות לעזרה מקצועית לסוגיה ולנווט עבור בן/בת הזוג והמשפחה.

לסיכום,

זוגות המתמודדים עם משברים לאחר חזרתו של חייל מהמלחמה זקוקים לגישה רב-גונית כדי להתמודד עם האתגרים שלהם. הבנה, גמישות, סבלנות ותמיכה מקצועית חיוניים בניווט במצבים מורכבים אלו.

References

1. Cohen, N. (2015). The IDF is considering changing its approach to the phenomenon of suicides and encouraging open dialogue. Haartz News. https://www.haaretz.co.il/news/politics/2015-03-27/ty-article/.premium/0000017f-e861-dea7-adff-f9fbd94e0000.
   

2. Mann, G.D. (2016). Fighting for the home, the perception of the gender identity of the women serving in the army in Israel. The Hebrew University of Jerusalem, Faculty of Social Sciences, School of Public Administration. (Thesis). chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://public-policy.huji.ac.il/sites/default/files/public-policy/files/galmanthesis.pdf.
   

3. Monson, C. M., Fredman, S. J., & Adair, K. C. (2008). Cognitive-behavioural conjoint therapy for PTSD: Harnessing the healing power of relationships. Journal of Family Psychology, 22(5), 675.
   

4. Sever, M. (2022) This post-trauma killed my man": the women of the war veterans speak. Makor Rishon. https://www.makorrishon.co.il/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/483627/
   

5. Sherman, M. D., Sautter, F., Jackson, M. H., Lyons, J. A., & Han, X. (2006). Domestic violence in veterans with posttraumatic stress disorder who seek couple's therapy. Journal of Marital and Family Therapy, 32(4), 479-490.
   

6. Mansfield, A. J., Kaufman, J. S., Marshall, S. W., Gaynes, B. N., Morrissey, J. P., & Engel, C. C. (2010). Deployment and the use of mental health services among U.S. Army wives. New England Journal of Medicine, 362(2), 101-109.