top of page

הבלוף של אלגוריתמים ואתרי הכרויות, קחו את הטינדר ברצינות

כל כך הרבה תקוות נרקמו סביב האפשרות שמחשב עם בינה מלאכותית ומאגרי Big Data גדולים, יפתרו את סוגיית הבדידות, בעזרת פצחני מידע ואלגוריתמים מסובכים. מסתבר שאין להם מושג קלוש איך אפשר בכלל להצליח במשימה הזו.

אתרי הכרויות משוכלים ככל שיהיו ועתירי שאלונים פסיכולוגיים מורכבים על כל פרט בחיינו (יש כאלה בני 600 שאלות), הסיכויים להתאמה מוצלחת של בן זוג הם אפסיים. אנחנו מייחלים שהמדע ייפתר בעיה שהיא ראשית כול אינה רציונלית מיסודה.

איך אפליקציה משוכללת יכולה לתת לנו מידע מהי תחושת המגע של בן הזוג? איך נשמע גובה הצליל של בת הזוג?

אתרי הכרויות מזמנים מפלות וכאבים לא קטנים, בעיקר לדעתי, כי אנשים מתקשים להבין את הבסיס להכרות אינטימית בין אנשים. מעת לעת קמים "מדענים", "שיטות פיצוח", שמבטיחים התאמה משמיים בעזרת כלים מדעיים. האכזבה גדולה גם בגלל אפקט הציפיה וגם בגלל חוסר היכולת ללמוד כיצד להשתפר להבא.

כל מי שהתנסה בהכרות דרך אפליקציה יודע, כי גם אם כל המידע באתר אמין עדיין ישנם ויהיו תמיד פערים המקשים על ההצלחה. הפערים הללו קשורים בעיקרם לשני גורמים:

  • לתפיסה החושית שחסרה באתרים וקיימת במפגש

  • לפער הקיים בין מה שאנו מעידים על עצמנו, לבין מי שאנחנו באמת ואת מי אנחנו מעדיפים בפועל.

הפער החושי:

ראינו תמונה של הגבר המדהים אבל כשהוא מגיע למפגש , פלג גופו העליון ארוך מפלג גופו התחתון והוא נראה נמוך ואולי קצת מעוות. מאכזב. בכלל לא חושב איזה דברים מהמהמים הוא כתב על עצמו באותו רגע. ריח הגוף שלו נעים? הבושם גורם לנו להתעטש ללא סוף, או ללכת שבי? הצחוק שלה נשמע צורמני? הוא חוזר על סוף משפט לפחות שלוש פעמים? היד שלו מזיעה בתוך כף ידי? או שהוא ממהר לתחוב יד היכן שלא נעים? האם יש באמת אלגוריתם שיכול לפצח את כל המשתנים הללו ולדעת מה חשוב יותר ממה לכל אדם ואדם במפגש בין אישי? הריח? הגובה? שיער סמיך? גוף חלק? שעיר?

הפער התפסתי:

אין אדם מעל גיל 30 שאינו אומר שהוא מוכן להתפשר על דברים מסוימים, אצל פרטנר פוטנציאלי. בפועל זה לא קורה. מצאתי בין מטופלי, כי שוב ושוב הם יצהירו שהם מוכנים לוותר על מראה לטובת תכונות אישיות, בפועל זה לא קורה.

הם מרגישים רע עם עצמם, שטחיים ומטופשים ובכל זאת מתקשים להגיד כן למישהו או מישהי שאינטליגנציה שלו היא התכונה הדומיננטית שלו/ה. הפער הזה מטעה גם את המתכנתים המופלאים בעולם. מי יכול לדעת שהאישה שמצהירה בשאלון מורכב כי היא משתוקקת לגבר דומיננטי תרצה להיות זו שתשלוט בו ובקשר, כמובן לטבת כולם....

אז מה עושים?

להפסיק להתענות, להבין מה באמת חשוב לי וללכת על זה. המשיכה היא תנאי קיומי לקשר אי אפשר לדלג עליה. עדיף אפליקציות כמו טינדר עם כל הסיכון שבהן מאשר אפליקציה מתוחכמת עתירת מילים ותיאורים שבסוף לא אומרים דבר.

ב Psychological Science פורסם מחקר מרתק בו 250 נשים וגברים מלאו שאלוני העדפות מפורטים, שאלון ערכים, סגנון חיים, דמות בן הזוג האידאלי ועוד משתנים שלפי דעת עורכי המחקר הם המשפיעים ביותר על אחוזי ההתאמה בין זוגות. לאחר מכן המחשב בעזרת בינה מלאכותית משוכללת, יצר את הזוגות המועדפים ו"הנכונים" זה לזו, לפי הפרמטרים הידועים למחקר. המשתתפי המחקר נפגשו לספיד דייטינג, והחוקרים בדקו את מידת ההתאמה במציאות מול מידת ההתאמה של המחשב. התוצאה: אפס התאמה.

המסקנה: אנשים יכולים לומר על עצמם מה שהם חושבים שהם חושבים על עצמם, בפועל נוצרת אינטראקציה ייחודית בין גבר ואישה שכפי הנראה, אף מחשב עדיין, לא יכול לחזות, בטח לא עם עוד ועוד שאלות מתישות.

לכן, כדאי לקחת סיכון, לצלצול לנבכי האפליקציות השטחיות ביותר והגוזלות הכי פחות זמן ולתת למציאות סיכוי לעבוד. ככל שאנחנו משקיעים יותר בשאלונים וכלים מחשובים כך אנחנו מורידים מעצמנו את הצורך לחפש, להתרגש, לבהות בפנים בלבד ובמעט פרטים ולתת לזרם לעשות את שלו. מה עושה את זה? ריח, מגע של עור, חיוך עניין, רחפנות, עיניים יפות, כתפיים...בקיצור הכול. ובקצרה: פחות מילים ויותר תמונות מכל הכיוונים.

פוסטים מומלצים
חדש בבלוג
תגיות
ארכיון
עקבו אחרי הבלוג
  • Facebook Basic Square
RSS Feed
bottom of page