טיפול במתבגרים ומבוגרים צעירים

למתבגרים ומבוגרים צעירים עולם שונה ונפרד באופן ברור וחד מעולמם של הוריהם. סכסוכים רבים פורצים על רקע "בין תרבותי" המאפיין את ההורים היום שהם מהגרים בעולם של ילידים.

דוגמאות שכיחות הן: אי ההבנה המרבית של הורים "לעוד שלב במשחק" שהילד מבקש לסיים, צילום מכמה זוויות ובהתמדה את מנת האוכל במסעדה ב"אינסטוש" בטרם האכילה, תיעוד של כל מקום בילוי לפני הבילוי ובמהלכו שלא לדבר על ההתמכרות לאיי פון בעת השיחות והארוחות.

ההורים לרוב אינם שולטים בטכנולוגיות המתקדמות ובצד הגאווה בילדם, הם חרדים למנת היתר שלו מול המחשב, אי למידה ואי הכנת שיעורי בית, צמצום זמן בילוי עם חברים או השתתפות בפעילות של תנועת נוער.

עונשים אינם עוזרים, איומים והבטחות - לפעמים, המשברים רצופים כיוון שלהורים קשה להתנהל בשיטת "המקל והגזר" או בעצם לשחד כמעט ברוב הזמן, להיענות לבקשותיהם, כמו: לבקשתם להצטרף בשבת לארוחה משפחתית. "משעמם לי" הוא שם כולל לכל מה שלא נראה למבוגר הצעיר כנחוץ לקיומו. לוותר? להתעקש ולריב?

בגישה האינטגרטיבית בה אני עובדת, תפיסתי היא כי ההורים הם חלק טבעי בטיפול וההבנה הטבעית של יצירת אושר בחיי ההורים וילדם המתבגר או המבוגר המעיר בעיקר אם הוא גר בביתם והם עדיין לוקחים חלק פעיל בחייו.

אני מרבה לעבוד עם מתבגרים או מבוגרים צעירים אך גם משאירה מקום למעורבות הורית בונה בהתאם לצורך ולאופי האתגר. לדעתי, על כל פרט לנסות ולחתור ולמצוא את אושרו עם האחרים הקרובים אליו. מודל זה ישמש אותו בעתיד בבניית זוגיות בריאה בה לכל פרט יש את מקומו האישי במשולב עם האושר של התא המשפחתי אותו הוא יקים בבוא העת.

מנגד, מתבגרים ומבוגרים צעירים רבים תוהים ומתחבטים בשאלות קיומיות, על דרכם בעולם, על סיבות קיומם, חוזרים בתשובה או בשאלה , מרחיקים בתהיותיהם להודו, ומנגד מרגישם כי גם היו רוצים ללמוד, לעבוד ולהצליח באופן הכי פשוט של הדברים.

האימון הפסיכולוגי עוסק בשאלות הקיומיות בראיה של החיים ובהצבת מטרות לאושר וסיפוק. האימון האקזיסטנציאליסטי עוסק בהרחבה בדילמות אלה ומוביל למענים מעניינים ומרתקים.