מי יודע כיצד ליצור את הדרך לתעסוקה מאושרת רבת שנים?

December 11, 2017

הנושא התעסוקתי על כל גווניו יתפוס בעשורים הבאים את מרכז תשומת הלב של צעירים היוצאים למסע חייהם בעולם. יועצי קריירה יהיו חלק בלתי נפרד מעולמו של כל אדם היוצא לדרכו התעסוקתית. מחקרים מצביעים על – כך, שצעירי דור ה- Y ודור ה – Z יחליפו במהלך חייהם כשש עד שמונה עיסוקים /קריירות. מי יהיה שם עבורם? מי יודע את הדרך?  

 

היעדר הצורך ללכת במסלול נורמטיבי מוביל לבלבול ומצוקה אישית של המתבגרים. שלב חדש נוסף כיום,

 

במעבר מגיל ההתבגרות לבגרות מלאה: "מבוגרים צעירים",  Suspended Adulthood, Post-adolescence ועוד. ישנה הסכמה בין כל התיאורטיקנים כי הכלים הידועים לנו בתכנון קריירה ובחירת זהות מקצועית, זקוקים לריענון משמעותי. 

איש אינו יודע יותר מהי הדרך הנכונה, לעשות זאת ורוב המחקרים בתחום הם סקרים או שאלוני רטרוספקטיבה לאוכלוסיות "נוחות" של החוקר. הניסיונות לסייע בשדה למבקשי עזרה , הם פרטניים ומותאמים ליכולותיו של המטפל/מאמן/יועץ . קשה למצוא גישה אינטגרטיבית פוסט מודרנית מלווה בכלים מעשיים.

כיווני חשיבה עדכניים התומכים בצורך בגישה אובייקטיבית, מבוססת ראיות לעבודה עם צעירים בארץ נמצאו, במחקר של עבודת הדוקטורט, שנושאה; "בלבול של מבוגרים צעירים בישראל על רקע העדר זהות אישית ותעסוקתית" ,שנערך על – ידי ב2016 בישראל,

Occupational / Personal Identity Confusion for the Ages 23-35 Years Old in Israeli Society

למשל, נמצא כי  הורים הם נותני עצות ל"מלחמה שעברה", וכי למשל העצה של "לך תלמד לא משנה מה..." היא עצה נכונה לחיים של לפני 30 או 40 שנים, עת התואר האקדמי הבטיח יציבות תעסוקתית, שכר גבוה, סיפוק והגשמה.

תיאוריות ההתפתחות מציעות  חלוקה לארבע תת קבוצות של צעירים:

משיגים –Achievers  או Identity Achievement  , אילו הם הצעירים שעברו את משבר המעבר מנערות לבגרות וגיבשו פילוסופיית חיים ומחויבות אישית מלאה להגשמתה. בעבר הם לא היו אוכלוסיית יעד לייעוץ תעסוקתי, כיום הם מופיעים  לייעוץ באזור גילאי  הארבעים. גרנט (2006)

משיגים אופורטוניסטים- Opportunist Achievers, או  Foreclosure אילו הם לרוב צעירים המתאפיינים במרבית שנות חייהם כ- "ילדים מרצים". הם למדו ובחרו מתוך שיקול הנראה לעין כנכון את תעסוקתם. הקו המנחה צעירים אלה, הוא למידה של מקצועות שאי אפשר לטעות בהם: מנע"ס, משפטים,  הנדסה, רפואה, פסיכולוגיה ועוד, מתוך שיקולי נוחות, כסף, יוקרה, מעמד ולאו דווקא מתוך זהות אישית עמוקה. אוכלוסייה זו ידעה בעבר לנווט את עצמה ולעבור מעיסוק לעיסוק. היום זו אוכלוסייה בסיכון, שכן כאשר הם נתקלים בחסימה, הם אינם יודעים כיצד לחלץ את עצמם. הם מעולם לא שאלו את השאלות הנכונות. אם בעבר אדם היה חושק את שפתיו, הרי היום אוכלוסייה זו מעדיפה לא ללמוד, לא לעבוד, לא להיות בשום הכשרה עד אשר הם ידעו מי הם באמת. הם נקראים  Not in Education, Employment or Training - NEET:

גלברט (2013), אומד את מספרם ב290  מיליון צעירים נורמטיביים בעולם די אבודים. הם לא היו אוכלוסיות שנזקקו לייעוץ בעבר והיום כן, אך לא לייעוץ להכוון תעסוקתי או השמה מחדש, אלא לבניית קריירה אשר תהלום את כישוריהם. להערכתו עוד 75 מיליון צעירים הם במצב זה אך אינם רשומים. לדבריו הארגון העולמי לעבודה בארגונים  - ILO  קבע כי מדי שנה בין 4-5% של צעירים משכילים יהפכו ל NEET.

דחיינים  –  Moratorium צעירים אשר נמצאים בתהליך של בחינה עצמית ומתקשים להחליט לגבי עתידם, אילו הם הלקוחות הקלאסיים של כל מכוני האבחון וההשמה. היום מצבם קשה יותר כיוון שהמענים ממשיכים להיות סטנדרטים ורחוקים מאוד מהמציאות האישית- רגשית והתעסוקתית.

נסחפים – Diffusion אילו שמעולם לא ידעו מה הם רוצים לעשות עם חייהם. מעדיפים עבודות זמניות, חופש, אבטלה, עבודות זמניות וחוזר חלילה. נמצאים במשבר מתמשך. כדאי לפנות לייעוץ נכון כי אבחונים תעסוקתיים ומתן פרופיל תעסוקתי, לא יעזרו במצב הזה.

 

 

אם את/ה מזהה את עצמך באחד מהדפוסים העשויים להביא לאי מימוש עצמי, אין מה לחכות, פנה אליי היום, זו המומחיות שלי. הקושי לא יפתר מעצמו ולא מתוך עצות של חברים.

 

Please reload

פוסטים מומלצים

למה שרבוטים - Doodling בזמן הקשבה מוציאים מהדעת?

October 17, 2017

1/10
Please reload

חדש בבלוג
Please reload

תגיות