top of page

למה שרבוטים - Doodling בזמן הקשבה מוציאים מהדעת?

אין דבר מוציא יותר מהדעת, מאשר אדם או ילד שמשרבט מול הפנים שלך כאשר את/ה מדבר/ת אליו. או שמא את/ה הוא זה המשרבט? אתה זה שמשרבט ללא הרף בשיעורים, בשיחות עם ההורים, בישיבות, פגישות בעיקר כאלה שקשה להתניע אותן?

אני עצמי לא משרבטת, אבל בתי הרבה, תמיד ולא היה לי קל עם זה. במקום לכעוס, להיעלב מ"פגיעה וזלזול" באחר, התחלתי לחקור. הפוסט הזה מוקדש לה.

בתחילה הרגשתי אשמה על חוסר הסבלנות שלי, חששתי שמדובר בסוג של הפרעה נפשית, התחמקות, או כל דבר אחר שלא ברור לי. מסתבר ששרבוט כרוני אינו הפרעה נפשית. על פי מחקר שערך הפסיכולוג רוברט ברנס, הציורים הם צורה של טיפול באמנות (ג'ארט, 1991).

מה הם שרבוטים –Doodling?

במהותם, השרבוטים הם מסרים לא מילוליים שעולים מן הלא-מודע. בדרך כלל, הם מסמלים רגשות, מחשבות ותפיסות בצורה חזותית.

מורים שונאים את הילד היושב רכון על דף נייר ומצייר אין סוף צורות גיאומטריות חסרות פשר. אותי כאימא שמדברת די הרבה ומנסה לדובב את בתה, השרבוטים של בתי, בליווי ים של דמעות ללא מילים, היו קשים.

אקדים את הסוף... עד סוף שנת 2017 תקבל בתי המשרבטת דוקטורט, היא בהחלט עונה לאימא, אבל....עדיין משרבטת וחולמת בהקיץ. (לכל המודאגים לגבי עצמם או קרוביהם. השינוי מורכב מהבשלה פנימית, עבודה אישית וליווי הורי/זוגי מתמיד)

ברנס גילה שבנים נוטים יותר לשרבט צורות גיאומטריות כמו ריבועים ומעגלים ובנות משרבטות יותר סקיצות של פנים וגוף. אני אוהבת לחשוב על פעילות זו כחלון לנוף הפנימי של האדם.

לשרבוט כרוני יש דימוי גרוע וממש מעצבן, אבל לתשומת ליבם של הורים, מחנכים, מרצים והמשרבטים עצמם, לשרבוט יש יתרונות אמתיים המקושרים ליצירתיות, למידה טובה יותר וביצועים טובים יותר.

הנה שבעה יתרונות שעשויים להפתיע אתכם:

סוג של יצירתיות-

שרבוט זו דרך בה את/ה מביע את דעתך, כל קו מתמשך, או שרבוט צריך להיחשב כמו הרחבה של הצד האמנותי של המשרבט.

נפלא לריכוז -

במחקר שפורסם בשנת 2009, חוקרים גילו כי שרבוט בעת שיחת טלפון הועיל יותר לריכוז ב 29%, מאשר סתם רשימת ראשי פרקים של השיחה. (Andrade, 2009)

מקדם קתרזיס -

אחד היתרונות העיקריים של תרפיה באמנות היא היכולת להביא לקתרזיס. כאשר אדם משרבט, הוא מציף את הרגשות העמוקים שלו ומביא אותם אל פני השטח. עם הזמן, זה מקדם איזון פסיכולוגי, כמו כל תרפיה באמנות.

מעודד הומור -

כולנו זקוקים להקלה וצחוק מפעם לפעם. זה נכון במיוחד כאשר מרגישים דכדוך או כאשר קשה לנו להתרכז. זה המקום שבו מתחיל השרבוט. כאשר מציירים צורות ובעיקר פרצופים, הצד ההומוריסטי של המוח מתחיל לפעול והכול נהיה קליל יותר.

לפעמים אנחנו מביעים גרוטסקות או ציניות, או ביקורת או כל הקלה דרך שרבוט שמסמל את הבטן הבולענית של הבוס שנואם, הפה של המורה שרק נדמה כטוחן מילים....בדרך זו אנחנו מביאים לתוך האונה הקדמית של המוח שלנו את "המוח המצחיק" (ABC News 2016)

הקלה של חרדות -

אחד היתרונות המדהימים של השרבוט ,הוא היכולת לשמור על התמקדות כאן ועכשיו. כאשר אדם מצייר דימויים מנטליים מן הלא מודע, הוא עושה פעילות נוגדת חרדה. לכן זה מעולה לשרבט לפני בדיקה או ראיון עבודה. תסתכל על השרבוט ותראה שהוא מתמודד עם החרדה. גם שרבוט שנראה אקראי וחסר פשר הוא מפיג חרדות מעולה.

מסייע בפתרון בעיות-

מסיבות שאנחנו עדיין לא מבינים, הדודל או השרבוט, עוזר ליצירת רעיונות חדשים. ואיך? פעילות השרבוט בעצם מפריעה לאנשים להתמקד בבעיה נתונה, ולכן היא מאפשרת לבלתי-מודע לבעוט בה ולהעניק פתרונות אחרים תוך כדי שרבוט. פתאום תוך כדי שרבוט אדם עשוי לקפוץ ולומר: זה פשוט... הנה הפתרון.

שרבוט מעודד גילוי עצמי -

בעת שרבוט פרצופים אקראיים, קווים וצורות, נוצרת הזדמנות לגילוי עצמי. על ידי הערכת החלק הגלוי של השרבוט, בעצם משתקפים המודע והתת – מודע המשלים את השרבוט או המסר. באופן כזה, האדם עשוי ללמוד יותר על ה"אני הפנימי" שלו. אין משמעות לאיכות השרבוטים עדיף לבחון את משמעותם. בחינה מדוקדקת של שרבוטים בעיקר כאלה החוזרים ונשנים, תגלה חלקי אני לא מודעים.

סיכום -

הדודל הוא יותר מאשר בילוי, מסר מזלזל או העברת זמן. זה סוג של טיפול אמנותי המסייע לנתב את הרצונות והמחשבות הכמוסות של המשרבט.

בפעם הבאה שהמורה או ההורה או המנהל שלך יכעסו עלייך שאתה משרבט בעת שמדברים אתך ומזלזל באחרים, או שתציע לו doodling אישי או לפחות תשלח לו את הפוסט.

הערה: כאשר השרבוט הופך לאובססיה והאדם אינו יכול אלא לשרבט , הוא הופך להפרעה התנהגותית ויש לפנות לעזרת מומחה. הפוסט אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי אלא גירוי לחשיבה ומודעות עצמית.

הפניות:

ABC News. (2016, 28 בנובמבר). מדענים לאתר חוש הומור. מקור חדשות לפי נושאים: ABC News: http://abcnews.go.com/Technology/story?id=98399

Andrade, J. (2009). מה עושה doodling? פסיכולוגיה קוגניטיבית יישומית.

ג'ארט, פ. (1991). איך אתה מצייר? בריאות, 5 (2), 34-37.

פוסטים מומלצים
חדש בבלוג
תגיות
ארכיון
עקבו אחרי הבלוג
  • Facebook Basic Square
RSS Feed
bottom of page