הוא בגד בי אז למה אני מרגישה אשמה?
המונח "נדקר בגב" משמש לעתים קרובות תיאור פלסטי של בגידה. תיאור שממחיש את הכאב , חוסר האונים ואי היכולת להתגונן מפני אירוע, שהוא לא פעם, רעם ביום בהיר. הבגידה לובשת פנים רבות. מאהב שישן עם מישהו אחר, חבר טוב שמפיץ שמועות מרושעות עלייך, או שותף עסקי שמועל בכספים המשותפים. בעצם כל ציפיה שנכזבה באופן טוטאלי ומביאה לטראומת בגידה .ומשבר אמון. לבגידה פנים וצורות רבות וכולן כואבות כאב עז בשל הפרת האמון.
בעבודתי כתרפיסטית אני שומעת על סיפורי בגידה קשים, מלווה אנשים ביציאה מאירועי בגידה או חווה עמהם אירועי בגידה תוך כדי טיפול זוגי.
התגובות הרגשיות של הנבגדים הן מדהימות כל פעם מחדש; עומק הכאב והפגיעה, איך הביטחון הופך לזעזוע, וכי מתחת לזעזוע וחוסר האמונה קיימים שלל רגשות מפתיעים: בושה של הנבגד, תקוות כואבות לשיקום, רצון לנקמה ואהבה וכמיהה.
אנשים מאבדים משקל תוך ימים, אינם ישנים, בוכים ללא הרף, מנקבים צמיגים, עוקבים אחר הפרטנר הבוגדני, מקיאים, מתלוננים במשטרה, מתאשפזים. הקשים ביותר לשיקום הם אילו המתביישים בבגידה כאילו הם בגדו. הם מסתירים אותה, סופגים את הכאב פנימה. נמנעים מחברת אנשים כאילו מתביישים בטיפשותם.
האדם הנבגד לא גרם לבגידה, אך לעתים קרובות הוא נושא לא פעם את האחריות לבושה. לפעמים אני משקפת את זה בטיפול: "זה מעניין שאת/ה מרגיש כל כך הרבה בושה, כמעט כאילו את/ה היית זה שרימה/ גנב / שיקר / הפיץ שמועות זדון."
זה קורה בעיקר בעידן הפוסט המודרני בו אנשים סבורים שהם "מזמנים" אירועים, ממגנטים אליהם אנשים מסוימים. יש בזה אמת מוגבלת, אבל עדיין מעשה הבגידה הוא לגמרי של הבוגד.
הבושה מקורה בעיקר בפחד שאתפס כאידיוט שלא ראה את כל מה שכולם ראו וידעו כל הזמן. כאן נכנס לפעולה מנגנון מסוכן לבריאותו הפיזית והנפשית של הנבגד: ההסתרה, הרצון להשתיק את האירוע, עניינים כרגיל, כאשר בפנים הלב שורף.
הכחשה והסתרה של אירוע מכאיב מאוד, מונעת קבלת תמיכה או הכי חשוב, מונעת קבלה של פרספקטיבות חלופיות מהמטפל. לא פעם אנחנו נכנסים להלך מחשבות של היותנו טיפשים, נאיביים שהבאנו את זה על עצמנו, שאנחנו זימנו את הבגידה שאנחנו חלק ממנה... הבידוד מעבר לכאב הבגידה, עשוי להפוך לדיכאון חמור.
מה כדאי לעשות כדי לעזור לעצמך לצאת מהכאב מהטראומה והבושה?
ראשית תן לעצמך זמן לעבד ולעכל את מה שקרה: יש אנשים שפועלים מיד, אבל זה גם בסדר לקחת לעצמך זמן להירגע לפני שאתה מחליט לפעול בעיקר אם מגמת פניך היא נקמה, פרוק שותפות או כל סוג של תקיפה. הכעס והעלבון מעוותים את שיקול הדעת. דברים שתעשה/י אין להשיבם.
לעצור את הזליגה: שותף שגונב אותך, עצור את יכולותיו לפעול בחשבונות המשותפים אך בשיקול דעת כך שלא תביא לחורבן כללי. אם התגלה רומן ואתה לא יודע/ת מה לעשות, שמור מרחק מבן הזוג. אל תתפתה להכחשות ולהסברים, לא לבקשות הסליחה, לא לרוגזים המבוימים, לא לשים לב להאשמות שווא. הטכניקה הנבחרת ביותר היא; הכחשה והפיכת בן הזוג הנבגד "למטורף", הוזה בהקיץ, לא שפוי. אם את החלטת לקיים יחסי מין עם בן זוגך הבוגד, דאגי שיהיו מוגנים. אחד הסימנים לגבר בוגדני הוא ריבוי דלקות ופטריות ווגינליות. גבר הוא נשא של מחלות מאישה לאישה.
זה הזמן לחזור ל- : Basics לאכול, לישון, לנוח, לדבר מעט עם חברים ובעיקר לשים דגש על היבטים פיזיים של הקיום.
שתף את הפגיעה שלך עם מישהו שאתה בוטח בו: זה לא זמן להסתתר. זה הזמן של חברים ומשפחה לתמוך בך ולהראות לך את הסגולות הטובות שלך. הבושה? לא שלך!
בלי האשמה עצמית: אל תתפתה/י לקלישאות נפוצות שגם לנבגד יש חלק בבגידה. לא תמיד זה נכון. אנשים בוגדים כי הם בוגדים, כי בא להם, כי אפשר, כי הם כוחניים, וכי זה אירוע נפוץ בחיי אנשים ,לא המצאת את זה ולא תהיה האחרון שזה יקרה לו.
אל תקשה/י את לבך: לפעמים הבגידה גורמת לאנשים להתאבן מבפנים ולהפסיק לסמוך על אחרים. כבני אדם אנחנו צריכים להמשיך ולבטוח באחרים כדי לשרוד. ישנן מערכות יחסים מטפחות מעשירות שעוזרות לנו לשמוח ,לצמוח ולהיות מאושרים. הן קיימות.
אולי כעת את/ה לא מרגיש כך אבל שמרו על עצמכם מהכללות של : כולם גנבים, הגברים בוגדניים, הנשים חמדניות.
אין ניסים, ההתאוששות מבגידה דורשת זמן: בין חודשים לשנים. היה סבלן לתהליכים שאת/ה עובר, פרגן לעצמך, בלי שיפוטיות והאשמות עצמיות. לקחים אפשר לדון בהם, אבל לא האשמות.
ולבסוף, אם קשה לך להתגבר לבד ולכל הסובבים אתכם נמאס לשמוע שוב ושוב את הסיפורים המייסרים שלך או שהדיכאון לא עובר, לך לקבל עזרה מקצועית.
