למה צריך בכלל לסלוח?
כל שנה לקראת הימים הנוראים מדברים על סליחה , כפרה ומחילה. צום ותפילות מובילים את היום הקדוש שכולו מחילה, אז למה לעזאזל כל כך קשה לסלוח? למה צריך כל שנה להזכיר את עניין הסליחה? למה הוא קשה כ"כ?
חסידי הפסיכולוגיה החיובית יאמרו כי סליחה מאפשרת לנוע הלאה לקראת חיים מאושרים יותר, סילוק טינות, התגברות על אבל, כאב צער מאפשרים לנוע הלאה לקראת חיים מאושרים יותר, איך עושים את זה? אנשים שואלים מה הטעם בסליחה עם הלב מלא בכאב, צער או עלבון ודבר לא ישתנה גם אם נבקש סליחה או נמחל על הפגיעות בנו או כאלה שאנחנו פגענו?
נכון, קשה לסלוח קשה לעבור הלאה על דברים רבים בחיים, בעיקר בתוך משפחה או בין קרובים ושותפים. זה לוקח זמן לשחרר את הרגשות הכואבים שלוכדים אותנו.
כאשר מרגישים כך ההגנות מתרחבות ומגשימות את הנבואות הרעות שאנשים הם רעים, אנוכיים, פוגעניים ונצלניים וזו נעשית מציאות חיינו. את המחיר אנחנו משלמים בחיים מכווצים,כואבים, קשים ומרירים.
אבל גם אי אפשר לא לציין את מחירה הכבד של אי המחילה. אין אדם כועס או בעל טינה, שלא מכרסמים את לבו, רגשי צער וכאב. ברוגז, כעס ושתיקות גובות מחיר יקר מבעליהם.
כאשר אנשים מגיעים לסוף חייהם ומעריכים טוב יותר את משמעות החיים וטיבם או כאשר נפטר קרוב משפחה, שהיינו בסכסוך מתמשך איתו, פתאום אנחנו מבינים את הבזבוז הנוראי של זמן ושנים שאי אפשר להחזיר. את הכאב של ההחמצה של מה שיכל להיות ולא היה בגלל חוסר יכולת לנוע הלאה. אז לא צריך לחכות לסוף החיים, כדי להבין את ההחמצה שבאי אהבה. סליחה הוא תהליך משחרר, מקל, מפחית לחצים גלויים וסמויים.
ללמוד לסלוח:
1. חייבת להיות החלטה של רצון לשחרר כעס או עוולה לא עבור האדם האחר, אלא עבורי . עבור איכות חיי ואיכות חיי קרוביי. יש בוודאי הסבר או הבנה שדרכו אנחנו יכולים למצוא את הדרך להבין גם את הצד השני ולעזור לעצמינו לשחרר את הכאב.
2. לסלוח אין פרושו לשכוח – תמיד ישנו שיעור לחיים ללמוד מכל אירוע מכאיב. אבל הדבר המרכזי ללמוד ממנו בכל אירוע מכאיב הוא מה החלק שלי במה שקרה. האם רק פגעו בי? או שגם אני פגעתי וגם נפגעתי... ההזדמנות הזו להבנה עצמית היא פתח להקלה ביחסים עם האחר המשמעותי ולמידה עתידית.
3. הגיע הזמן להכיר בכך שאיש אינו מושלם, כולל אני עצמי - אנשים לפעמים אומרים דברים שלא היו צריכים להיאמר, פוגעים מתוך חוסר חשיבה ולא מתוך כוונה להרע. לפעמים סתם מתוך רוח שטות, אי הבנה ולא מכוונת זדון. כולנו נכשלים בזה. גם אני.
4. דברו עם מי שפגע בכם- לפעמים הוא לא מודע לגודל הפגיעה או לכך שכלל נעשתה פגיעה. כל עוד בן הזוג, החבר/ה חי , דברו איתו, לפחות נסו.
5. אפשר לסלוח בלב כדי להקל על עצמנו מבלי ליידע את הפוגע כי סלחנו. הסליחה היא שלי. לא פעם מצאתי את זה כמועיל מאוד לכתוב מכתב שמפרק את כל הרגשות ולא לשלוח אותו לנמען. ההקלה בוא תבוא ועמה הבנות חדשות.
6. כל אחד מאתנו היה רוצה שיסלחו לו אם הוא טעה ויתנו לו הזדמנות מחודשת לשקם את היחסים, תנו את ההזדמנות הזו לאחר. אם הוא אוהב – הוא ייקח את המתנה.
7. ולבסוף, סליחה איננה אומרת טיפשות או הפקרה עצמית - אם מדובר באדם פוגעני המתעלל בקרוביו. סליחה חשובה כדי לא לשלם מחיר אישי על טעויותיו של הפוגע, אך אינה אומרת שאשנה את התנהגותי כלפיו. אין טעם ללכת להורים מקנטרים ופוגעים אבל יש טעם לקבל בלב שאילו הם הוריי והכי טוב שאני יכול לעשות זה להימנע מהם. סליחה היא מתנה אישית ממני אל עצמי.
