משפחות מורכבות חלק ב' – התפכחות זהירה

February 16, 2015

לאחר ההתאהבות והקמת הקן המשפחתי, מתחילים לא פעם להתגלע בקיעים. הילדים אינם משתפים פעולה, אינם מכבדים את חוקי בית המשפחה המורכבת, ובודקים מקרוב את יכולת הספיגה של ההורים. זה השלב בו חלה התפכחות מסוימת מ"החיבור המאושר" מריבות וויכוחים נהיים תכופים בין בני הזוג. בשלב זה לעיתים נכנס הזוג להריון ומקווה להתחיל תקופה חדשה בחייו.

Photo  by Jorge Elías,  is licensed under CC BY-SA

 

אי אפשר להימנע מהתייחסות לבני הזוג הקודמים שנשארו מאחור. לכל סיטואציה קשיים משלה. קשיים אלה נפלטים לתוך המשפחה המורכבת ואמורים להיות מוכלים בתוכה אלא שזו לרוב משימה קשה וכבדה. להלן מספר משתנים שמצאתי כמשמעותיים בהשפעתם על המשפחה המורכבת, לא ערכתי מחקר שיטתי אלא רק הבחנות של שלושים שנות עבודה:

  • ירידה במצב הכלכלי של הורה הגרוש לעומת שגשוגה של המשפחה המורכבת הבונה את חייה. עם כל השמחה על האפשרויות הכלכליות, קשה לילד לא פעם להכיל את השניות והפערים בין דירת החדר וחצי שהוא חי עם אמו מול דירת הפאר של המשפחה המורכבת.

  • בדידות מתמשכת של ההורה הגרוש לעומת המשפחה המורכבת הרועשת ואולי התינוק החדש שעתיד להיוולד, מבחן הנאמנויות הוא כביר. הרגישות והפגיעות של ההורה הבודד מול ההורה השני המשגשג- קשה.

  •  שיתוף מיותר של הילדים אודות סוגיות הגירושין של ההורים או במידע על בן/ב הזוג החדש/ה של ההורה, שמתפוצץ לחלל המשפחה. וההפך נכון גם הוא.

  • אי תפקוד של ההורה הגרוש ויצירת עומסים על המשפחה המורכבת ושגרת חייה כגון: גבר שאינו לוקח את ילדיו והם נשארים בבית המשפחה המורכבת. אימא שאינה מתפקדת והורי המשפחה המורכבת נדרשים למלא את מקומה תוך ויתור, לעיתים מתמשך, של צרכי המשפחה המורכבת.

  • עימותים משפטיים ועימותים בכלל, בין ההורים הגרושים בכל נושא, הופך את ההגעה לבית המשפחה המורכבת לקשה ולא נעימה. מעורבות של פקידי סעד וניהול משפטים גוזל משאבי אנרגיה, זמן וכסף ויוצר מערכת לחצים קשה על המשפחה המורכבת.

 

קטגוריה אחרת של חסמי הצלחה קשורה לילדים עצמם;

  • פערי גיל, מין, פערים בתחומי עניין, פערים בחינוך ודרכי התנהגות.

  • התעקשות של הילדים לא לציית לחוקי הבית ולשמר מרדנות שמייחדת אותם במעין אמירה: "אנחנו לא לוקחים חלק בהצגה שלכם".

  • צרכי גדילה וקשיי גדילה טבעיים שמועמסים על זרים וקשים להכלה.

  • נקיטת צד ובחירות של הילדים, כאשר מתנהלים עימותים בין ההורים הביולוגיים, גורם המפריע לחיים תקינים בתוך המשפחה המורכבת.

  • בעיות רפואיות/לימודיות/התנהגותיות,  הדורשות משאבים רבים ומוחרפות לעיתים בשל נתק או אי תפקוד של ההורה הביולוגי.

 

מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

 

  • לקבל מראש ולשחרר את החלום של "משפחה אחת מאושרת", זה התנאי שיחזור בכל שיח בנושא. צריך לקבל שאי אפשר להרוויח תמיד הכול. היו בטיפולי משפחות שלמרות כל המאמצים הנכונים שנעשו ילדי הגבר ניתקו מגע בשלב כזה או אחר, ילדי האישה עברו לבית האב או הסבים. זה אינו אומר שנכשלתם, אלא שיש צרכים שהמשפחה בהרכבה החדש לא יכולה להכיל. מותר להורה במשפחה מורכבת לומר: גדול עליי, לא יכול/ה לעמוד בדרישות שהצבנו לעצמינו.

  • לחזק את הזוגיות שכן היא ראשית הכול והיא הבסיס לאושר של בני הזוג. עמידה משותפת מול תלאות ומכאובי גידול הילדים הינה המלצה חשובה גם במשפחה הראשונית ולכל הורה. בזוגיות שניה לכידות ההורים כזוג, הינה קריטית! אין חשובה מההחלטה הזוגית שאומרת שלא משנה מה יעשו הילדים, אנחנו ביחד. זה גם מודל בריא לילדים עצמם שבבוא יום יבינו הרבה יותר.

  • כמובן שיש צורך לגלות גמישות לצרכים אמתיים של ילדים ולהיות זהירים ביותר בכל עניין הפערים שפורטו בהרחבה בראש הפוסט. הקשחת עמדות לא תועיל, אלא אם כן, היא נדרשת ויש לה הגיון ברור. אין מקום להתעקשויות מסוג של "ככה זה כאן", " זו אני וכך אני רוצה"...רק ראיה ארוכת טווח עם הרבה אורך רוח יכולה להביא ליכולת ספיגה והכלה.

  • ראיה ארוכת טווח היא זו המבינה כי לא בהכרח התנהגות הילדים היום היא המנבא העתידי להתנהגותם כבוגרים. גם לילדים יש דרך לעבור בחיים וקשה לדרוש מאדם בן 14 שיהיו לו תובנות נרחבות על החיים כמו לאדם בן 45.

  • אופטימיות היא תנאי הכרחי להצלחה של המשפחה המורכבת. ההבנה כי יחולו שינויים בעתיד עם התבגרות הילדים. לרוב לקראת הגיוס לצבא, מבחני הבגרות, הוצאת רישיון נהיגה תחול התקרבות ספונטנית כלפיי ההורה הנטוש. שיפור נוסף חל ביחסים, עם כניסת בן/בת זוג של הילדים, השואפים למשפחה הרמונית ומסוגלים לקבל את מורכבות המשפחה. נישואי הצאצאים ולידת נכדים, הינם תהליכים מקרבים, ופגעי הילדות והגדילה עם רצון ומאמץ מושמים הצידה. חשוב לציין, שעם הזמן כעסים על בגידת ההורה, נטישות, ופגיעות הולכים ומתעממים. ההורים עצמם מתבגרים ומבינים את הילדים טוב יותר, ועם זמן והשקעה רבה של סבלנות, אופטימיות וחיבה טבעית, הקשרים המורכבים יהפכו לטבעיים יותר.

 

ישנם גם מקרי כישלון. מניסיוני הם קשורים לשני גורמים משמעותיים; השפעה חזקה ומתמשכת של גורם קרוב על הילדים , מחוץ למשפחה המורכבת ( ההורה האחר, סבים) ומבנה אישיות של הילד עצמו. בעבר הייתה לי גישה ייעוצית יותר "לוחמנית"; לא לוותר לא לבן הזוג המסית ולא לילדים המורדים, להיעזר ברשויות החוק, להיעזר בחברים משותפים, לטלפן, להגיע... כיום אני נוטה יותר "להרפות"  ולהבין שמאמצים לפעמים מעלים חרס; חבל על הזמן, הבריאות, והזוגיות. לעיתים קורה שהמערכה נחלה כישלון עם אחד הילדים. 

צריך גם לדעת מתי להרפות. 

 

 

 

Please reload

פוסטים מומלצים

למה שרבוטים - Doodling בזמן הקשבה מוציאים מהדעת?

October 17, 2017

1/10
Please reload

חדש בבלוג
Please reload

תגיות