ראיון העבודה הראשון שלי

January 19, 2015

הייתי בסוף השנה הראשונה בלימודי תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, במגמה לייעוץ ארגוני. המגמה רק נפתחה והייתה חדשה ומובילה בארץ.

 

בהמלצת אחד מהמרצים שלימדו אותי, זומנתי לראיון עבודה ראשון באחת מחברות המחשבים הגדולות בארץ. הבקשה הייתה לבנות מערך הדרכה לעובדי האגף הטכני, במיומנויות תקשורת וניהול. 

 

את פני קיבלה ח' ז"ל (נפטרה בדצמבר 2014) והובילה אותי למשרדו של מ' מנהל ההדרכה הארצי. הראיון התחיל כצפוי ואז שמתי לב כי המראיין שלי טרוד במסך שלצידו.

 

בנאיביות ואיכפתיות של סטודנטית צעירה שרוצה לתקן את העולם, שאלתי את מ': " מה מטריד אותך.."

 

מ' ענה: התקנו תוכנה חדשה ויש שורה של תקלות...אני ממש מוטרד מזה, איש ההטמעה איננו והתוכנה חייבת לעבוד עד מחר."

 

"אולי אוכל לעזור לך, כשלמדתי לתואר ראשון הטמיעה האוניברסיטה לראשונה רישום סטודנטים ממוחשב ואני עבדתי במינהל רישום הסטודנטים.  למדתי לעבוד ב- TSO...האם אוכל לעזור?"

 

"למה לא, אולי נצליח.." אמר מ' תך כדי שהוא מסובב את מסך המחשב לכיווני.

 

סובבתי את כסאי אליו והתחלנו לעבוד... הצלחנו בחלק...הזמן עבר..הרמתי את העינים וראיתי את השעון שעל ידי..עברה שעה וחצי...

 

"מה יהיה עם הראיון שלי...? הזמן עבר...אני מצטערת כל כך..נקבע מועד אחר?"

 

מ' שהיה איש הדרכה שמרני ומעונב אמר בקול  שליו: "עברת אביבה ובהצלחה! מעולם לא ראיינתי מועמד מתאים ממך"

 

זה היה השיעור הראשון שלי והמאלף בתורת הראיון; למראיין תמיד יהיה חשוב העניין שמגלה המועמד במקום העבודה, השמחה לעבוד – "זרימה", השיתופיות המידית, תקשורת טובה ובעיקר ההבנה כי המועמד בא לעבוד עבור האירגון ואינו טרוד רק בשאלות מה יקבל.

 

בהצלחה!

Please reload

פוסטים מומלצים

למה שרבוטים - Doodling בזמן הקשבה מוציאים מהדעת?

October 17, 2017

1/10
Please reload

חדש בבלוג
Please reload

תגיות