האם הנשיא אובמה יוכל לאייש את המשרה הפנויה?

הקושי לבנות כלי מיון תקפים ואמינים, מולידים גישות שונות לניבוי פרופיל המועמד הראוי ביותר. אחת הגישות היא חקר פנומנולוגי של מאפייני העובד המצליח.

בעבר נקראה גישה זו Employability - חקר המאפיינים של מי שיכול להיות מועסק. מחקר שערכה אוניברסיטת קנט בבריטניה, פיתח את הגישה של חקר מאפייני העובד המועדף על ידי המעסיקים והם בדקו ומצאו שישה עשר מאפיינים שהם סל התכונות המועדף.

המחקר נערך בתאגידים גדולים, כמו: Microsoft, BBC ועוד. לרוב הציפייה הברורה, היא לאפיין תכונות "קשיחות" ומדידות, כמו: רמת השכלה, שנות ותק ועוד, כך שההמלצות תהיינה "הנדסיות" וניתנות למדידה בקלות. אך, כמו במחקרים רבים קודמים העדפות המנהלים קשורות בעיקר למשתנים "רכים", כגון: תקשורת בין אישית משובחת, יכולות מסחריות ואנליטיות, יוזמה ועוד. אמנה רק את עשר המאפיינים המרכזיים:

• תקשורת מילולית מעולה - היכולת להסביר את עצמך בצורה בהירה, ברורה ובביטחון. משתנה זה מעיד כי מנהלים מבינים שאנשים עובדים בראש ובראשונה עם אנשים. לא משנה מהי השכלתך ויכולותיך האנליטיות, אם אינך יודע כיצד להביע את עצמך בצוותים בהם אתה עובד, לא תוכל להצליח.

• עבודת צוות - היכולת להיות איש צוות, לשתף פעולה, להגמיש עמדות ולקבל את דעת הרוב, הינה תנאי חשוב להצלחה. מסתבר שחכמת הרבים עדיפה בעיניי מנהלים, על פני וירטואוז' בודד.

• מודעות מסחרית - היכולת לזהות תנאים להגברת המכירות, שיפור השירות והמוצרים, הינה מאפיין חשוב לכל איש בכל ארגון בעידן של תחרות אגרסיבית.

• ניתוח ומחקר - יכולת אנליטית לפתרון בעיות דרך חקר, ידע וצבר עובדות ולא ב"שלוף" או פתרונות "ריאליים" על רקע רגשי לחלוטין.

• הנעה עצמית - ראיה של העובד כבעל אחריות לעבודתו ולקריירה שלו. על אף העובדה שתפקידם המסורתי של מנהלים הוא לפקח על העובדים, רבים רואים ביכולת הנעה עצמית גבוהה תכונה מאפיינת וחשובה להצלחת העובד בארגון.

• מצוינות ונחישות - הכוונה היא לעמוד במשימות שהוגדרו לעובד תוך חשיבה ופתרון בעיות. דבקות במשימות והבאתן להצלחה. אין כוונה דווקא לעבוד הרבה ולקחת עוד ועוד משימות, נטיה האופיינית לעובדים "טריים" הרוצים להרשים את מעסיקיהם והינה מיותרת.

• תקשורת מילולית טובה בכתב - יכולת התבטאות בכתב הינה תנאי בעידן של מיילים, פייסבוק (עיסקי) לינקדאין ועוד. כתיבה שגויה, לא רהוטה, משאירה רושם שקשה לתקן.

• תכנון וניהול נכון של משימות - יכולת מצוינת לתעדף משימות ולדעת להתמודד עם המשימות החשובות ולאו דווקא דחופות. להתגבר על הנטיה "לזרום" עם לחצים, לתגמל את מי שלוחץ הכי הרבה.

• גמישות - יכולת להסתגל לשינויים תכופים בתנאי השוק, במצב השותפים לעבודה, שינויים באופי הלקוחות והמוצרים. יכולת הישרדות גבוהה של ארגונים תלויה לא אחת ביכולת לנוע במהירות ממטרה למטרה. על-כן, לא מספיק שההנהלה מחליטה, העובדים חייבים להיות מסוגלים לעמוד בשינויים התכופים. עובדים שלא יגלו יכולת גמישות וניעות ירגישו מיותרים או יפוטרו מחוסר יכולת להועיל לארגון.

• ניהול זמן - היכולת לעמוד בלוחות זמנים לסיום, למרות הסובלנות שיש ללקוחות לפעמים לדחיות. ניצול מיטבי של תשע שעות העבודה משיג פיריון רב יותר ומאפשר גם לעובד לעזוב את העבודה בשעה סבירה יותר. תעדוף המשימות וניהולן בזמן נכון הוא תנאי חשוב להישרדות בארגון.

חשוב לציין כי לא לכל המעסיקים יש את אותן דרישות, אך עשר המאפיינים הללו נמצאו כחשובים ביותר במחקר. יש כמובן זיקות חזקות בין סעיפים 8-10 כולם עוסקים בניהול נכון של משימות וכן סעיפים 1 ו- 7 אשר הינם אשכול תכונות בפני עצמן.

כשקראתי את המחקר חשבתי לעצמי שאם יש למועמד כלשהו רק שש או שבע תכונות מתוך העשר שנמנו הוא יכול להיות בקלות נשיא ארה"ב. מחשבה מעט ביקורתית אודות התרומה של מחקרים סוג זה לעולם העבודה. נראה שעולם העבודה זקוק כיום לתשובות יותר מתוחכמות מצבר תכונות אידיאליות שמנהלים מונים בסקר. נשאלת גם השאלה, האם המאפיינים הללו גם מיושמים בעבודה והמנהלים גם פועלים על פיהם, או שהם רק הצהרתיים במסגרת סקר המנהלים שנערך.

מה ניתן ללמוד מהמחקר המקיף?

• תקשורת בין אישית לכל גווניה היא תנאי להצלחה יותר מוותק, ניסיון קודם, הכשרות רבות וכדו'. מנהלים מבינים כי אנשים עובדים עם אנשים, מוכרים לאנשים, משרתים אנשים בכתב ובעל פה.

• חשיבה עסקית והנעה עצמית גבוהה, יזמות וגמישות אלו מאפיינים להם זקוקים ארגונים כיום.

• גם אם צבר התכונות הוא רק הצהרתי, עדיין הוא משקף חשיבה ניהולית וסדרי עדיפויות בתאגידי ענק.