שינוי זוגי בפגישה אחת - מנפלאות האימון הפסיכולוגי

-- תיאור מקרה. כל הפרטים המזהים שונו לחלוטין. תוכן המקרה והליך הטיפול מדויק. --

הם בקשו מראש פגישה זוגית כפולה כיוון שהם מגיעים מהצפון הרחוק. יובל בן 38 מנהל פרויקטים ושני בת 33 עובדת כמנהלת יחסי ציבור, באותה חברה בה הכירו. הם נשואים שנה ללא ילדים, גרים ליד אימו של יובל. יובל היה רווק ואילו שני גרושה ללא ילדים.

יובל טען כי שני קרה, מכאנית, אינה מראה כמעט רגש כלפיו, נטולת חמלה. לדבריו כאשר הוא מבקש ממנה לעשות משהו עבורו היא תעשה זאת ללא כל קושי אבל רק בדיוק את מה שביקש ותו לא. יובל עובד בעבודה נוספת בערב- מיזם בתחום היי טק, עם חברים.

שני מאמתת את דבריו של יובל, אלא שיש לה הסבר לכל התנהגות שלה. "שאלתי את יובל אם הוא רוצה לאכול, הוא ענה שלא, אז לא. אם הוא היה מבקש ממני להכין לו אוכל לשעות מאוחרות יותר, הייתי מכינה." יובל:" זו הבעיה, אין שום יוזמה, רוך, נתינה, אני נשאר לעבוד ערב ערב עד שעות מאוחרות בשביל שנינו.., אני מאוכזב ששני לא מבינה בעצמה איך לתמוך בי.."

בקשתי עוד מספר דוגמאות והן חזרו על עצמן. יובל מצפה ושני מאכזבת אותו ולא מבינה מה פסול במעשיה ולכן אינה משנה את התנהגותה, בעולמה היא צודקת לחלוטין.

שאלתי את שני אם יש משהו בהתנהגותו של יובל, שגורם לה להגיב אליו כך. לדבריה, יובל אינו מעליב או תוקף אותה, נהפוך הוא, יובל מתכנס בשתיקה, מכין לעצמו לבד ארוחה, עצוב. לשני קשה עם התגובות הכואבות של יובל. היא יזמה את המפגש הייעוצי, כי כבר שמעה את הטענות הללו מבעלה הקודם.

לשאלתי אם ניסתה לבד לשפר את התנהגותה כי יובל מבקש דברים ברורים, שני ענתה כי היא מבינה את בקשותיו לפעמים מצליח לה ולרוב לא. לגבי יחסי המין ביניהם, שהיו לדברי שני, "מעולים בתחילת הקשר כעת הם בדעיכה ודי בגללי. אני לא כ"כ רוצה....לרוב כי אני עייפה. זה לא היה בתחילת הקשר , היחסים התרחקו בהדרגה."

לשאלתי לגבי נישואיה הראשונים, ענתה שני כי הם דמו למה שמתרחש כעת עם יובל, משהו בחיים המשותפים, גורם לה בהדרגה, להתנהג באופן שונה עם בן זוגה, למרות אהבתה אליו. עם בעלה פרצו מריבות קשות והם החליטו לסיים את הקשר.

בקשתי משני להרחיב מעט על חייה והיא סיפרה כי נולדה במולדובה בכפר קטן למשפחה לא מתפקדת. היא הבכורה מבין שלוש בנות. האב בקושי השתכר למחיית המשפחה והאם עבדה כמורה. יחסיה עם האם היו משובשים מאז ומעולם. האם זלזלה בכל הצלחותיה ושידרה לעג ובוז למעשיה ובאופן קבוע הייתה מאוכזבת ממנה, מאביה, מאחיותיה. האם הייתה ממורמרת תמידית. בגיל 15 עזבה שני את הבית. היא נדדה מעיר לעיר ובדרך לא דרך הגיעה לישראל בגיל 21. בגיל 23 היא נישאה בנישואים אזרחיים לגבר ישראלי וכך התאזרחה בארץ. לאחר שלוש שנות נישואין לא ממש מוצלחות, התגרשה שני ללא ילדים. את יובל היא פגשה לפני שנתיים וחצי במקום העבודה ולפני שנה נישאו. אין לה כמעט קשר עם אימה ורק עם אחת משתי אחיותיה יש קשר טלפוני.

בקשתי מיובל לצאת מהחדר וניתחתי יחד עם שני את הדפוס בו גדלה במשפחת המוצא שלה. שני יכלה די מהר לאפיין את היחסים שלה ושל אימה שהתאפיינו בשני מוטיבים עיקריים; הראשון, הקטנת ראש ואי יוזמה, מתוך פחד וחשש והשני, אכזבה תמידית.

היכן מופיעים המוטיבים האלה בחייך כיום?

שתיקה...דמעות החלו עולות....

"את משחזרת עם יובל את מערכת היחסים הראשונית לה הורגלת. הדפוסים שתיארת עם אימא חופפים לחלוטין את התנהגותך עם יובל כולל אי ההבנה שלך כלפי צרכיו, למרות אהבתך אליו."

בכי גדול....רעד בכתפיים...

"יובל הוא לא אימא שלך, זה סיכוי שלך לצאת מהמעגל האכזבות שבו את שבויה. את בלא מודע בונה עם יובל את מערכת היחסים אותה את מכירה; הקטנת ראש ובניית אכזבות."

בכי מתמעט...המילים מגיעות מקוטעות אך ברורות..:אני מבינה ורואה כעת מה אני עושה...לי ולו...הרגשתי בתוכי שמשהו לא בסדר איתי...

הפגישה הסתיימה וקבענו מפגש נוסף לשבועיים אחר- כך.

שני טלפנה ארבעה ימים לפני מועד הפגישה ואמרה: "אינני יודעת איך להסביר את הדברים ומה קרה, משהו השתחרר אצלי, אני לגמרי אחרת מהרגע שיצאנו ממך, אני לא צריכה שום הדרכה או הסבר מה לעשות, הכול מובן לי פתאום...לי אין צורך כעת להגיע, אבל יובל רוצה לדבר איתך על הקשר עם אימא שלו...."

פגישה אחת בת שעתיים בשיטת האימון הפסיכולוגי; בעיה ממוקדת, העדר חקירה ארוכה של מספר מפגשים כדי לאסוף חומר רקע על בני הזוג, חקירת העבר רק בנקודות הרלוונטיות לבעיה המוצגת "כאן ועכשיו", עצימות גבוהה על הבעיה המוצגת ללא סטיות לבעיות משנה, יציאה מהפגישה תוצאה רגשית והתנהגותית.

מה אפשר ללמוד מתיאור האירוע המרתק של שני ויובל;

1. כאשר ישנה הסכמה על המציאות הזוגית, הזוג מתאים לאימון פסיכולוגי. בבדיקת הרקע, הייתה הסכמה זוגית אודות תיאור המצב עצמו. כאשר ישנן אי הסכמות על המציאות הזוגית עצמה, אי אפשר לעבוד בשיטת האימון הפסיכולוגי.

2. שני לקחה אחריות על התנהגותה ולא טענה טענות שכנגד המצריכות ברור עמוק. המוקד היה מוסכם וברור וע"כ הזוג התאים לאימון פסיכולוגי.

3. שני כבר הייתה די בשלה בהבנתה את מה שקורה לה, היא רק לא הצליחה לבדה "לשים יד" על הבעיה ולזהות אותה. משימה שהאימון הפסיכולוגי מתאים עבורה.

4. האם התובנה של שני תחזיק מעמד לאורך זמן? קשה לנבא, אך מניסיון, אם באמת חלה תובנה עמוקה ומשמעותית, אזי תהיה פריצת דרך ולעיתים גורפת- מעין "אפקט דומינו"... שדרכו תבין שני עוד ועוד הקשרים של חיה בעבר מול ההווה.

5. וכמובן, אם תהיה נסיגה, תמיד סלולה הדרך לטיפול זוגי קלאסי.

פוסטים מומלצים
חדש בבלוג
תגיות
ארכיון
עקבו אחרי הבלוג
  • Facebook Basic Square
RSS Feed

אביבה פרידמן

Coaching Psychology

אורי ניסן 3, רמת גן

aviva.friedman@gmail.com

 

התקשר/י או השאיר/י פרטים ונבדוק תוך דקות האם הטיפול יסיים את המשבר והקושי:  
052-6336662
  • Wix Facebook page

Coaching Psychology

בפייסבוק

@2014 אביבה פרידמן | Coaching Psychology