מכבסת המילים והאיסור להרגיש רע

December 17, 2014

חשיבה חיובית, מכבסת מילים ופיג'מות דובונים לחולות סרטן. מאמר בעקבות ספרה הביקורתי של ברברה ארנרייך "Bright-sided" 

 

אהבתי את מאמרה האמיץ של ברברה ארנרייך, עיתונאית מצליחה מארה"ב ובעלת תואר דוקטור לביולוגיה מולקלארית, ובעיניי בעיקר, אישה רצינית הקוראת תיגר על "מכבסת המילים החיוביות" האמריקאית , החיה ורווחת גם בארץ, שבה אסור לומר שרע, קשה, מפחיד, לא טוב ויש גבול לכמה אדם יכול להעמיד פני מאושר ומאותגר תמידית מהחיים. לאחרונה היא הוציאה ספר בשם Bright - Sided בו היא מראה כי נושא החשיבה החיובית בארה"ב הפך למכבסת רגשות מפלצתית שמטרתה סימום האנשים מלהרגיש כאב או מצוקה.

קשיים של רבים ממטופלי נובעים מכך שאינם מצליחים להיות מאושרים כמצופה מהם, שלווים וזורמים בכל מצב. לא פעם אני תוהה בישיבות עבודה האם המנהל שאומר: זה אתגר עבורי, אני רואה את האור בכשלון, האם הוא באמת מאותגר או אומלל, כאשר הוא לבד עם עצמו? האם אילו שחושבים "חיובי" מתרחשים אצלם רק אירועים נפלאים תמיד והם שמחים תמיד? מה באמת מרגישים אילו שרע להם? קשה להם? אילו שנמצאים בדילמות? האם המילים המנסות לעודד, שאומרים להם, תחשוב חיובי אז יהיה חיובי, באמת עוזרות?

 

פגישתה של ברברה ארנרייך עם החשיבה החיובית ההמונית נעשתה בשנת 2000 עת אובחנה  כחולה בסרטן השד ולפי דבריה שקעה אל תקופת שפל בחייה. יחד עם בדיקות, הקרנות, ניתוחים, חרדות מוות, כימותרפיה ובחילות היא גילתה כי הרפואה האמריקאית הפכה את החשיבה החיובית להתנהגות דביקה וילדית. סדינים ורודים נפרשו על המיטות , פ'יזמות בי"ח עם דובונים חולקו לנשים בוגרות חולות שהמוטו הוא:" לא תחלימי מהסרטן אם לא תחשבי חיובי." המחריד ביותר לדבריה של ארנרייך היה שלא רק שהיא הצטוותה ללבוש ורוד, לדבר כילדה קטנה, היא התבקשה גם לקבל את הסרטן כגורם חיובי בחייה- דהיינו; "הסרטן הוא בעצם מתנה ואת צריכה להודות שאת עוברת את השיעור הזה..."

 

ארנרייך מספרת כי היא ממש נחרדה שהיא צריכה להודות על האסון הרפואי הנוראי והקשה של חייה. הספרים שהיו במחלקה היו כולם ברוח התפיסה המעוות לדבריה של הפסיכולוגיה החיובית כמו; The Gift of Cancer  של אן מקנרוי ועוד ספרים רבים הנושאים שמות דומים או זהים. ארנרייך פרסמה מאמר בשם: "כועסת" ובו ביטאה את סלידתה מתרבות החשיבה החיובית הסכרינית. רוב התגובות היו קטלניות והזהירו אותה מכך שהיא לא תחלים מהסרטן.

תודות לרפואה ארנריך החלימה ונשארה עם חשיבה ביקורתית. היא חקרה לעומק את התחום ומצטטת מחקרים של אוניברסיטת פנסילבניה המראים כי למצב הרוח אין שום השפעה על החלמה מסרטן השד. נושא זה הפך לאקסיומה בריפוי סרטן השד ובמחלות רבות אחרות. לדבריה המחשבה שיש לנפש השפעה על ריפוי הגוף היא מחשבה מלהיבה ומאפשרת לאנשי מקצוע שונים להתפרנס היטב ולקבל מענקי מחקר רבים. אמפירית, גם נשים שהיו במצב רוח רע החלימו באותו שיעור של הצלחה מסרטן השד כמו מי שראו בסרטן מתנה...

 

 

מדוע זה חשוב כל- כך?

פעמים רבות תהיתי מה מרגיש אדם שלמרות מאמציו לחשוב חיובי, להרגיש חיובי, לסקור את כל הישגיו מרגיש רע? תהיתי איך מרגיש מי שאינו מצליח בחברה הדוגלת ב "תן חיוך והעולם יחייך אלייך", אם זה לא קורה לו?

 

לדעת ארנרייך ולהערכתי היא צודקת, אנשים עם קשיים ובעיות מרגישים רע פעמיים. פעם אחת כי רע להם ולא טוב להם ובפעם השנייה כי הם לא מצליחים לעמוד בציפיות בני משפחתם ובציפיותיהם שלהם. האם מי שלא החלימה מסרטו השד ונפטרה , זה אומר שהיא לא הייתה מספיק חיובית? שהיא לא אהבה מספיק את עצמה? את ילדיה? את חייה?

 

ארנרייך טוענת כי קשה להעמיד פנים שכול הזמן אנחנו מאושרים וטוב לנו. המחנק הרגשי הזה אינו מכבד את האדם. אם אדם חש כעס יש להתייחס לכך ברצינות ולא לכבס את הכעס במילים כמו: המצב מאתגר מאוד...יהיה טוב..עוד מעט...אם אחשוב טוב יגיע טוב... לדעתה יש בכך זלזול ברגשות אנושיים, חוסר כבוד למנעד כל הרגשות וכמובן חיים פלסטיים וסכריניים שעתידיים להתפוצץ בגירושין תכופים, בפיטורים קשים, אלימות גואה, עליה בצריכת הסמים, נטישת חברים והורים ועוד.

 

האמריקאים שפיתחו תרבות שלמה סביב נושא האושר והימנעות מאזכור של כל מילה המבטאת סבל או קושי אנושי נמצאו במחקר עולמי אשר בדק אושר בשנת 2006, רק במקום ה-23, אחרי הדנים, הפינים, המלזים ועוד. אמריקה המחייכת היא העמדת פנים. לאנשים רע, כואב, קשה , מכעיס ואסור להם לבטא זאת כלפי חוץ...

 

מה אפשר ללמוד מדבריה המתריסים והאמיצים של ברברה ארנרייך?

 

1. אושר אינו חיוך מרוח על הפנים. להיות ריאליים זה המשתנה שעשוי להביא לאושר ממשי. שמחה כשלעצמה, חשיבה חיובית, בניית חלומות עתידים, לא תביא פתרון אמיתי למצב. יש להבין מה באמת קורה, כולל הכאב והסבל שבקיום האנושי ועימו להתמודד בכובד ראש, ובאופן ריאלי.

 

2. לא לחשוש כלל מרגשות קשים ומכאיבים הם התמרורים האמיתיים, למה שקורה באמת בתוכנו ומחוצה לנו. אל תכבו את הקולות האלה, אל תזייפו אותם, אל תצבעו בורוד את חייכם כדי שהם לא "יתפוצצו לכם בפנים" עם בגידות, הסתרות ושקרים שלא היה מקום לבטא אותם מרוב אושר ומתיקות.

 

3. כדי להגיע לשלווה אמיתית, יש לדעת מה באמת קורה, להבין את המצב הריאלי, ללמוד אותו על כל מרכיביו, לנתח אותו, לאסוף מידע ואז בדרך מגלים את האמת האמיתית ופריצת הדרך נגלית.

 

4. החיים הם גם מאבק ולא רק מסע בלונה פארק. אם נכין את עצמינו גם למאבקים וגם לכישלונות לצד ההצלחות, כאבי החיים, לא יהיו נוראיים כל כך אלא באמת חלק מהמסע. כדי להגיע לזה, חייבים להחלים מאשליית החשיבה החיובית ככוח פותר בעיות במציאות.

 

ובאשר לאושר, אם נהיה ריאליים ונקבל את עצמינו ואת חיינו כפי שהם נהיה מאושרים באמת בכוח המעשים שלנו ולא בכוח המחשבה ו/ או החלומות על יקום מפנק ומעניק מתנות חינם לעצלים.

 

Please reload

פוסטים מומלצים

למה שרבוטים - Doodling בזמן הקשבה מוציאים מהדעת?

October 17, 2017

1/10
Please reload

חדש בבלוג
Please reload

תגיות
Please reload

ארכיון