?בניית קריירה- השקעה בלימודים או עיסוק מקצועי

בשנים האחרונות חל מהפך בתפיסה הקלאסית של: לימודים אקדמיים המבטיחים מיד עם סיומם את עתיד הלומדים.

על הסיבות והפערים הרחבתי בפוסט הנקרא: "סוף הדרך הסלולה". כתבה זו הינה המשך לאותו פוסט והיא בוחנת את השאלה - האם לימודים גבוהים מבטיחים עתיד כלכלי מספק?

מנתונים שפרסם בחודש ספטמבר 2014 "הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי -OECD שבו גם ישראל חברה, נמצא כי ברוב המקרים, כדי להשיג קריירה טובה ושכר גבוה, נדרשת גם השכלה אקדמית.

הממצאים הבאים עולים לגבי המדינות החברות בארגון:

  • בעלי השכלה אקדמית מרוויחים כפלים מהכנסה החציונית במדינותיהם.

  • ההשכלה האקדמית היא גורם מניעה משמעותי מפני אבטלה או שכר נמוך. רק 10% מבעלי ההשכלה האקדמית היו בעלי שכר נמוך.

  • 70% מהאקדמאים משתכרים יותר ממי שסיים תיכון בלבד, בארצות מפותחות.

  • לגבי חלוקת גיל, במדינות הOECD שכר גבוה יותר מובטח לאקדמאים מבוגרים. הלימודים האקדמאיים לצעירים מבטיחים הכנסה גבוה ב- 40% ממי שרק סיים לימודים תיכוניים. בישראל הפער עומד על 23% לגבי קבוצת הגיל 25-34. כך גם לגבי אקדמאיים מבוגרים; במדינות הOECD הפער עומד על 76% בין אקדמאיים ותיקים לאילו שהם בוגרי תיכון, בישראל הפער הוא 51%.

הנתונים אמנם מצביעים על יתרון ברור של רכישת השכלה גבוהה במדינות ה- OECD אך בואו ונבחן את התמונה בישראל:

  • בחינת שיעורי האבטלה בין צעירים למבוגרים מצביעה על פער לרעת הצעירים. בקרב צעירים בקבוצת הגיל 25-34, 13.8% ממחוסרי השכלה תיכונית מובטלים, 9% מובטלים מבעלי השכלה תיכונית ו 5.5% מובטלים מבעלי השכלה אקדמית.

  • אצל המבוגרים יותר בקבוצת הגיל 55-64, 8.4% ממחוסרי השכלה תיכונית מובטלים, 5.5% מובטלים מבעלי השכלה תיכונית ורק 3.4% מובטלים מבעלי השכלה אקדמית.

לגבי ישראל יש צורך להוסיף שני משתנים משמעותיים ביותר:

1. בשונה ממדינות ה- OECD, כדי לרכוש השכלה אקדמית נדרשת מראש יכולת כלכלית גבוה והפערים בין תלמידי ישראל, שמתבססים על יכולתם הכלכלית, הם מהגבוהים בעולם! ישראל כיכבה בשנת 2012 במבחני פיז"ה במקום השני בפערים לימודים על רקע סוציו דמוגרפיים של לומדים!

2. נתוני הקבלה ללימודי השכלה גבוהה מצוינת בישראל עוברת דרך מסננת כסף ומעמד חברתי שכן נדרש ממון רב, לא מסובסד, לתיקון או השלמת בגרויות לרמה גבוהה, ומימון מבחן הפסיכומטרי היקר. נמצא כי הסיכויים לעמוד בתנאים האלה גבוהים יותר בקרב גברים אשכנזיים או ממוצא אנגלו סכסי, מאזור ת"א או המרכז והשרון.

אמנם הפערים עדיין בישראל נמוכים בהשוואה למה שקורה באירופה בעיקר במדינות כמו ספרד, יוון, פורטוגל, איטליה, שמצב הצעירים המשכילים גרוע בהרבה מזה המתרחש בארץ, אך אם לא יחול שינוי מהותי בנעשה בשוק העבודה בארץ נראה שתופעת ה"דור האבוד" תהיה משמעותית גם בארץ.

חברת מק'ניזי העולמית שחקרה את בעיית האבטלה בדרום אירופה מצאה כי בצד הבעיות הכלכליות, ישנן שתי בעיות נוספות העשויות להיות משמעותיות גם עבור ישראל.

1. קיים פער ניכר בין חומר הלימוד הנלמד באקדמיה לבין דרישות המעסיקים. קורסים רבים מדי לא עדכניים ולעתים רק בשנת הלימודים האחרונה, הלימודים מותאמים למציאות המקצועית.

2. אי ההכשרה מקצועית והעדרה מתוכניות הלימוד כבר בתיכון. מחקרים מוכיחים כי תוכניות הכשרה מקצועית בתיכון ולאחריו מנבאים יכולת העסקה גבוהה יותר. 75% מבעלי הכשרה מקצועית תיכונית או מוסמכים בעלי דיפלומה מועסקים במדינות הOECD , 5% יותר מבוגרי תיכון עיוני.

לישראל אפשר להוסיף עוד בעיה ייחודיות בצד אי הרלוונטיות של חומר הלימוד והכשרה מעשית לא מספקת, והיא בעיית ריבוי המכללות ואינפלציית התארים. התייחסתי בפוסט קודם הנקרא:"חדלון עולם האקדמיה בקשר שבין לימודים לעולם העבודה".

ריבוי המכללות הפרטיות ותנאי הסף הנמוכים יחסית, גורמים להתפשרות על רמה אקדמית, שכן מי ששילם שכר עתק רוצה גם להצליח. ההתפשרות עם רמת הלומדים והורדת הרף האקדמי, הינה רעה חולה, שכן היא מציפה את השוק במעין "אקדמאים" צעירים וגורמת למעסיקים לטעות בהשמת עובדים. הצעירים עצמם נכשלים ואינם מסוגלים לא פעם באמת להתמודד עם העיסוק וציפיות המעסיקים. כך יצרה המציאות מצב כאוב שבו, בתחומי עיסוק רבים, המעסיק בוחן את תעודת הגמר האקדמית ממכללה "לא אטרקטיבית" וקורות החיים נשלחים מיידית לסל האשפה.

חשוב לציין את אכזבת הצעירים שאינם מוצאים את עצמם בשוק העבודה, כפי שהם ציפו כי יתרחש, לאחר קבלת התואר האקדמי. הבלבול והמצוקה נמשכים שנים לא מעטות עד שהצעיר נפרד מהחלום למצוא פרנסה במקצוע האקדמי אותו למד במכללה כלשהי. לוקח לעיתים שנים, לשנות את הכיוון ולפנות לערוץ תעסוקתי הולם. הנזק הוא עצום לכיס ולנפש שיוצאת חבוטה וכואבת מכל המהלך הלימודים האקדמאים שהיה מהלך סרק.

גבר צעיר בן 33 שפנה אליי לייעוץ לאחר כישלונות למצוא עבודה כקופירייטר, פתח מאפיה והוא מאושר. לפחות עשרה פונים בשנת 2014, עשו הסבה מלימודי רפואה סינית, נתרופתיה, סוגים שונים של מאמנים גופניים, ללימודי הוראה, בתוכניות המצטיינים בסמינרים המובילים והם ממש מצאו את מקומם לאחר שנים רבות של אי תעסוקה, לאחר לימודים מפרכים, יקרים ומיותרים עבורם.

(כל האמור בפסקה זו מתבסס על שנות עבודה רבות בהשמת עובדים אקדמאים צעירים וכמרצה בשתי מכללות.)

פתרונות-

1. לימודים תיכוניים בעלי הכשרה מקצועית או לימודים עיוניים ובנוסף לימודי תעודה המכשירים את הלומד הצעיר לתחום עיסוק מעשי.

2. תכנון קריירה ובנייתה כבר עם המקצוע הצבאי ככל שניתן...

3. חשיבה על קריירה ובניית צעדים להשגתה באופן מדורג ושיטתי. למשל, השקעה בלימודי תעודה וכניסה לשוק העבודה, אולי לפני ההשקעה הגדולה בלימודי תואר ראשון ושני.

4. בחירה קפדנית של מוסד הלימודים האקדמי ומקצוע הלימוד אותו בוחרים.

5. ניעות גבוה ומוכנות לחפש, לתקן ולשנות בכל שלב בחיים...

פוסטים מומלצים
חדש בבלוג
תגיות
ארכיון
עקבו אחרי הבלוג
  • Facebook Basic Square
RSS Feed

אביבה פרידמן

Coaching Psychology

אורי ניסן 3, רמת גן

aviva.friedman@gmail.com

 

התקשר/י או השאיר/י פרטים ונבדוק תוך דקות האם הטיפול יסיים את המשבר והקושי:  
052-6336662
  • Wix Facebook page

Coaching Psychology

בפייסבוק

@2014 אביבה פרידמן | Coaching Psychology